close
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
 
לרשימת המאורסים המלאה >>
יעקב רבלין - דין וחשבון
אבי בלום - בית ספר לפוליטיקה
לכל המבזקים
חדשות אחרונות חדשות אחרונות

אחרי שנה וחצי: הבלוג של המשפיע נפרד מכם לשלום • ועכשיו הספר?

במשך השנה וחצי האחרונות כתב הרב מענדל ראטה עשרות מאמרים ב'בלוג של המשפיע', בהם הוא נגע בלא מעט נושאים נפיצים: הנוער הנושר, עולם הישיבות, מעמד היהדות לאשה והגוי, אקדמיה, פוליטיקה, טכנולוגיה ואינטרנט, יום העצמאות וחסידות • כעת הגיע הזמן להיפרד, ואתם יותר ממוזמנים לענות בתגובות, בפעם הראשונה והאחרונה, על השאלה: האם על המשפיע להדפיס את המאמרים בספר כרוך • 'הבלוג של המשפיע' - עת לומר שלום

41
הדפס

שלום חברים יקרים. הגיעה עת פרידה. תמה ונשלמה עונת הבלוג. משך למעלה משנה זכיתי לכתוב את הגיגי ורחשי ליבי מעל גבי במה זו, וכעת הגיע הזמן לסיים מלאכה זו ולהתפנות לפעולות אחרות ולהמשך החיים. לומר את האמת, קצת לא קלה ההרגשה. הבלוג הפך קצת למעין הבית שלי. במשך למעלה משנה שפכתי כאן את כאבי ליבי ואת שאיפותיי וחלומותיי לתקן עולם. ביטאתי את תובנות ליבי אשר קניתי לי בדם ובדמע ליבי, משך שנות חיי אשר עברו עלי עם מעברים שונים ומורכבים. השנה האחרונה הייתה שנה שעיצבה רבות את המשך דרכי בחיים, הן עם פעולות שונות במשך השנה, אבל בעיקר עם הבלוג הכל כך שונה הזה. לא היה כמעט נושא רגיש ומורכב המהווה אתגר בדור שלנו - שלא כתבתי עליו היכן שהוא באחד מהמאמרים, ולא היה מאמר שלא נגע בנושא רגיש וכואב. במאמרים שכתבתי ביטאתי את זעקת הנשמה, הנשמה שלי, ונשמת הדור הצעיר, המבקש מזור לנפשו ותרופה לנשמתו הכמהה.

נגעתי בהמון נושאים שונים ומעניינים. אם אלו תיקונים הנוגעים לעולם הישיבות, אם אלו תיקונים הנוגעים בכלל אל בני הנוער היהודי, או נושאים חשובים אחרים, כאשר לא פעם ולא פעמיים, מאמרים אלו חוללו סערה ברשת, והתקבלו תגובות שונות ומעורבות על תוכן הדברים. הרבה נועזות הייתי צריך בשביל לכתוב בגלוי ובצורה כזו על הנושאים הללו. לא קלה הייתה המלאכה כלל. בכל פעם שכתבתי על נושא חדש, הייתי צריך לאזור אומץ רב ולשבור מוסכמה נוספת. לא מעט אנשים כתבו לי ביקורת מדי שבוע בשבוע, ולפעמים גם ביקורת חריפה מאוד. פעמים רבות הייתי צריך להבליג ולשתוק. אך זה הרי מה שהחלטתי מאז תחילת הבלוג, ללכת עם הלב שלי עד הסוף ולכתוב את כל מה שאני חושב, למרות שידעתי מראש שיהיה לכך מחיר של ביקורת לא קלה. האמת שבליבי, והאהבה אל הדור הצעיר, מתוכו צמחתי, הם אלו שהורוני בעקביות את דרכי.

אני חוזר לי קצת אחורה, אל כמה מהנושאים אשר עליהם כתבנו במשך השנה האחרונה. על ספרות חרדית, על אמנות חרדית, על מגורים בלב הטבע, על לימודי מחשבה בישיבות, ועל לימוד התנ"ך בישיבות. על הצורך במגוון מסלולים בישיבות ובמגוון סוגי ישיבות, על הצורך בביטויי אהבה גלויים, על צורת סגירת שידוכים בציבור שלנו ועל הסטיגמה השלילית שיש על עולם הגרושים, על מוזיקה, על משחק ומדיה, על אינטרנט, ועל אקדמיה. כמו כן, על נושאים עיוניים שונים ביהדות, כמו על מעמד הגוי ביהדות, מעמד האשה ביהדות, איכות הסביבה ביהדות, על רפורמה ורפורמים, ועל הר הבית והמקדש. על ראש השנה באומן ועל שבועות במז'יבוז, על יום העצמאות ועל ימין ושמאל בפוליטיקה שלנו. על מימוש עצמי, ועל הבית המדרש האידאלי בעידן החדש שלנו, תשע״ח. רבים מהנושאים הללו הם נושאים אשר בסתר הלב מעוררים שאלות ותהיות רבות לצעירים רבים ואף למבוגרים, ולפעמים אף אין נותנות להם מנוחה.

האם יש אכן צורך במענה מסוג חדש לשאלות רבות ולבעיות הצצות שוב ושוב על השולחן בדורנו אנו? האם יש אכן מקום לשינוי, להתחדשות, לשינויים מסוימים במערכת הממוסדת המוכרת לנו בעשרות השנים האחרונות, או שמא מוטב יותר להשאיר את המצב על כנו ולא לחולל מהפכות חדשות? האם מפני טובת הכלל אפשר לדלג ולא להתחשב לפעמים עם הפרט? ומה קורה כשהפרט כבר איננו פרט שולי, וכבר לא ברור מה יותר טובת הכלל? האם בדורנו אנו, המתמודד עם ניסיונות ואתגרים רבים ומורכבים, אפשר להמשיך עם המסלול המוכר לנו מימים ימימה, או שמא יש צורך בבדק הבית ובחישוב מסלול מחדש, בכדי להציל את הדור הבא, ולקרב את ליבו אל היהדות באהבה ובקירוב הלב? לא יודע מה אתם חושבים, אבל כפי שיכולתם לראות, בבלוג הנוכחי הבאתי את המסקנות שלי, תובנות שהבנתי לאורך מסע חיי, מתוך חוויות שונות ומתוך שיחות עם אנשים, עם מחנכים ועם צעירים, מהם התרשמתי שאכן, הגיע הזמן להעלות דברים על השולחן, ולהביע את הצורך בשינוי רציני בכל המערכת.

מניין לקחתי את ההעזה הזאת, לחשוב אחרת, מחוץ לקופסה, ולהביע כך בגלוי את מחשבותיי ורגשי ליבי מעל גבי במה זו? האם היה לי מקור השראה או שניים לכל הגיגי ליבי ששפכתי כאן לאורך כל השנה? האם יש בכלל זכות לאדם לחשוב אחרת, להרגיש אחרת? האם אין דרך אחת שווה לכולם, הדרך שלכאורה הלכו בה כולם בדורות הקודמים, והאם חשיבה בצורה עצמאית לא סותרת במהותה את הדרך של היהדות המקורית?

תנו לי לספר לכם משהו. משהו שקרה לי בשבוע שעבר. יש לי מנהג קבוע, כמעט בכל שבוע, לצאת לאיזו חורשה ירוקה הסמוכה לביתי, כאן באשדוד, עם הגיטרה ועם הספר "מי השילוח", להתמקם שם על איזה ספסל ושולחן מעץ, ולצלם את עצמי אומר דבר תורה עם הגיטרה, מתוך הספר. "א איז'ביצא תורהל'ע". זה היה לפני כמה ימים. אני פותח את הספר לקראת ההליכה אל החורשה, ומוצא שם 'תורה' קצרה ויפהפייה. וכך הוא אומר, הרבי מאיז'ביצא: כתוב בפרשת השבוע: "כבד את אביך ואת אמך". בזוהר הקדוש מבואר שהמושג 'אב' מרמז על המחשבה, והמושג 'אם' מרמז על הרצון, הלב והרגש. אומר הרבי מאיז׳ביצא: האדם צריך לכבד את המחשבות שעולות לו בראש, וגם את התחושות הפנימיות העולות לו בלב. אסור לו לזלזל בהן. אסור לו לאדם להתכחש אל הנביעה הפנימית שבלבו, אל האינטואיציה הפנימית הבריאה של האדם. זאת, כמובן, רק לאחר שהאדם עושה בירור פנימי היטב עם עצמו, שתחושות פנימיות אלו לא באות אצלו מצד היצר הרע, ממקום של יצרים ותאוות. קל לפעמים להתבלבל וללכת שולל אחרי תחושות מזויפות. אך כל זה אינו מתיר לו לאדם להתכחש אל עצמו, אל הטבע הפנימי שלו, אל המעיין הפנימי הייחודי שנובע בקרבו. אם עולות לך כל הזמן מחשבות מסוימות, שמתאימה לך הדרך הזו והזו, עולות בך התחושות שהמקום האמיתי שלך זה לא במקום שהנך נמצא בו עכשיו אלא במקום אחר, אזי אין לך אלא ללכת אחרי הנשמה שלך, אחרי בירור פנימי שהתחושות והמחשבות באות אכן ממקום פנימי עמוק, מהאמת הפנימית שלך.

קל להבין ש'תורה' כזאת מדברת אל הלב שלי. ובכן, אני יוצא מהבניין עם הגיטרה ועם הספר, עובר את הכביש לכיוונו של פרדס התפוזים הנמצא בצד השני של הכביש, בדרך אל החורשה הירוקה הקטנטנה. באמצע הדרך הנני מבחין בקבוצה של כמה בני נוער הצועדים בפרדס. אחד מהם רוכב על סוס, והם רצים כולם בפרדס בצהלה של שובבות. נערים צעירים מתוקים, בלי כיפה ופאות. אני מסתכל עליהם לרגע, והנה צועק לי הגדול שבהם: "היי, חבר, בוא תנגן לנו עם הגיטרה. אל תסתכל עלינו ככה, גם אנחנו באים לעשות התבודדות, מה נראה לך", הוא אומר לי בחצי צחוק. אמרתי לו: "למה אתם חושבים שאני מסתכל עליכם 'ככה'? אתם ממש מלאים קדושה ומתיקות, כמו שאתם בדיוק". ואז אני רואה פתאום שהנער הקטן שבחבורה יש לו כיפה על הראש. הבנתי די מהר את הסיפור, עוד לפני שהם סיפרו לי. הם מהשכונה שלנו, באים מבתים חרדיים, רק עברו כנראה מה שעברו, ואיכשהו, מצאו את עצמם בחוץ, לך תדע למה. ביקשתי מהם שירשו לי קצת לרכוב על הסוס. אחרי הכל, אני 'משוגע' על טבע ועל בעלי חיים. אני עולה על הסוס, והוא מתחיל לרוץ לי פתאום. צעקתי להם תוך המרוץ: "היי שלום, תודה על הסוס". הם צחקו. לו רק יכולתי להיכנס העירה עם הסוס הזה ולעשות סיבוב רציני בדהירה, אבל כנראה שהעיר התעשייתית שלנו עוד לא מוכן ל'אורות' כאלו, אז ירדתי מהר מהסוס. ואז אני מסתכל בעיניים שלהם, ופתאום אני רואה שם איזה עצב וגעגוע. עצב, וגעגוע. הלב נשבר לי.

ואז פתאום אני חושב לעצמי: ריבונו של עולם, בטח, אני יודע למה הם נראים היום ככה. זה כנראה בגלל שכאשר הם למדו בישיבה פעם, לא היה להם סוס לרוץ איתו בפרדס תפוזים. אני יכול לשער לעצמי איך היה נראה סדר היום שלהם בישיבה. הם היו חייבים, כנראה, ללמוד לפחות שש-שבע שעות ביום, אם לא תשע. להיות כל הזמן בתוך בניין אחד, בלי לחוש ולחוות את המתיקות והיופי של העולם. האם לא יכלו לתת להם מענה נפשי בתוככי המסגרות? בטח שיכלו. עם קצת שכל. אבל מי חושב בכלל על כיוונים כאלו. אינני מדבר עכשיו על כמה מסגרות יחידות ושונות לבני נוער שנותנים כל מיני דרכים לפורקן הנפש ולביטוי עצמי, כאשר למסגרות ייחודיות כאלו לא נאה לו, לבחור סטנדרטי, להיכנס וללמוד שם. אני מדבר על כך, שאלפי בני נוער מהישיבות הרגילות מקבלים דרך שלא מתאימה להם כלל. הנפש שלהם בנויה אחרת, והם לא מקבלים את המענה הנכון. אינני מתכוון על הסוס והפרדס ספציפית, כמובן. לכל ילד יש את הנשמה שלו, את הצורך הנפשי שלו, את הדרך שלו. שלמה המלך אומר "חנוך לנער על פי דרכו", אבל אנחנו בכלל שכחנו מההדרכה עתיקת היומין הזו.

ובכן, אתם יכולים לשער שסיפרתי את זה בתוך השיעור השבועי הקצר, יחד עם 'התורהל'ע'. ואז אני מבחין שהצעירים הללו עם הסוס נכנסים לחורשה, שומעים את הגיטרה שלי, עוצרים ליד שולחן אחר, מתיישבים ומשוחחים בשקט. הרגשתי שהנשמה שלהם מקשיבה לגיטרה, אז נשארתי אחרי זה לנגן עוד כמה שירים יפים. ואז בחור אחד עושה גיחה כזו עם הסוס, עובר לידי, מסתכל לי בעיניים ואומר לי: "אשריך אחי אשריך". חשתי בכל ליבי את הזעקה שלו. זה היה כאילו הוא זועק: "למה כשהייתי בחור צעיר לא ראיתי אף פעם דבר כזה, שחרדי צעיר יוצא לו עם גיטרה לפרדס, שר, אומר שלום לנערים בלי פאות וכיפה, ואפילו אוהב אותם כמו שהם? למה אני צריך לפגוש דברים כאלו רק אחרי שיצאתי כבר, איפה זה היה כשהייתי כל כך צריך לזה? יכולתי לשמוע באוזני רוחי את בכיית הלב שלו. רק הוא התבייש לדבר, וגם אני. אז הוא חזר והתיישב בחזרה על הספסל.

זה הכל, חברים. אין לי צורך להוסיף הרבה מילים. אני רוצה לספר לכם, שלא פעם ולא פעמיים, אחרי שפרסמתי מאמר מסוים בבלוג, קיבלתי הודעות מבני נוער רבים שונים שנשרו מדרך היהדות, והם כתבו לי בכאב, שלו רק הם היו רואים את המאמר בגיל הנכון, מי יודע כמה עגמת נפש הם היו חוסכים בחיים שלהם. במשך כל השנה, זה הצטבר לי לעשרות ומאות הודעות מאנשים שונים, אשר ראו וקראו את הדברים שכתבתי, וחשו כי דרך כזו הייתה מצילה אותם בגיל הצעיר, וחוסכת מהם וממשפחתם הרבה הרבה כאב ודמעות. לא קלה כלל הייתה המלאכה לכתוב, לאורך כל התקופה הזו. רבים וטובים לא חסכו ממני את שבט ביקורתם. אך האמת הפנימית שלי, וכמו שמדריך בספרו מי שהפך למורה דרכי, הרבי מאיז'ביצא, היא זו שהורתה לי את הדרך. היא זו שאמרה לי עמוק בלב פנימה כל הזמן: "מענדי אל תפחד, לך עם הנשמה שלך, אינך יודע כמה נחמה ומזור תביא הפעם לעוד ועוד נשמות רבות הזקוקות למענה נכון". מביקורת אינני מפחד כל כך, כבר מזמן, אם כי זה מכאיב לי תמיד מחדש. רגישות יש לי כן, אך פחד יש לי פחות. אולי בגלל שמאז ומתמיד התמודדתי עם ביקורת מבית ומחוץ, כי נראה לי שהלכתי תמיד רק לפי הקול הפנימי שלי, גם לפני שמצאתי את הרבי מאיז'ביצא. איכשהו כבר התרגלתי לכך, שיש הרבה אנשים שממש מתחברים למילים שאני אומר או כותב, ויש אנשים שממש נרתעים מהדיבורים הללו. ואולי באמת שתי הדרכים נצרכים לדור שלנו. אולי לא כל מה שכתבתי מתאים באמת לכל אחד, לא יודע. אבל מה שבטוח הוא, שדרך כזו צריכה להיות בעולם, בשביל אלפי נשמות או יותר, שזו בוודאי הדרך שמתאימה להן.

ולמה אני מספר את זה עכשיו? בגלל שבעזרת ה׳ בכוונתי כעת לאסוף את כל המאמרים שנכתבו לאורך השנה בבלוג, ולהוציאם לאור בספר יפה, אשר ייצא אל החנויות למכירה, כך שאדם שהתחבר לרוח המאמרים שנכתבו, יוכל להחזיקם בספר יפה ומהודר בבית, ואף להראותו לפעמים לחברים שהוא חושב שמתאים להם להתחבר לסגנון הדברים. כמו כן, בכדי להגיע לקהל חדש, אלו שלא נחשפו אל הבלוג באינטרנט, אם בגלל ניתוק מוחלט מאמצעי הטכנולוגיה, או בשל סיבה כזו או אחרת. ובכן, אתם יכולים לשער איזה מין פרויקט זה, לאיזה ים גועש אני מתכוון, למעשה, לקפוץ בתקופה הקרובה. שלא תחשבו לרגע שאני חי באשליות. אינני מדמיין שלא תהיה ביקורת רצינית על הספר. אני יודע שזו היא חתיכת פריצת דרך ושבירת מאה מוסכמות, ואני יודע היטב שמדובר באתגר חיים. אך מצד שני, יש לי גם תקווה נסתרת, מי יודע, אולי הספר הזה כן יתפוס לבבות רבים, ויביא ישועה והצלה גדולה לרבים מהדור הצעיר, ומי יודע כמה נפשות יתחברו ויתקרבו ליהדות ולתורה בזכות החיבור הזה.

שיחות ו-וויכוחים רבים היו לי בתקופה האחרונה עם חברים ואנשים שונים, כאשר העליתי בפניהם את הרעיון הזה. רבים הם העומדים ומתריעים בפניי: "מענדי, אתה משחק עם אש. המערכת תשרוף אותך. אתה לא מכיר אותם. אין חמלה בסיפורים כאלו. הם ימחקו אותך בבת אחת ולא תהיה לך דרך חזרה. אל תשרוף את עצמך". ויש כמובן את אלו שאומרים לי ממש הפוך: "מענדי אל תפחד מאיש. הדיבורים שלך זה ממש הצלת הדור הצעיר. חסר היום מישהו שיאמר בקול את מה שכולם חושבים. תוציא את זה בספר, והוא יהפוך למדריך לבני נוער יהודיים רבים ויקרב את נשמתם לריבונו של עולם. וגם אם תהיה התנגדות אל תפחד מזה, כי גם הרמב״ם עבר חרמות והתנגדות, וגם הרמח״ל, והבעל שם טוב, ורבי נחמן מברסלב, והרבי מקוצק, וגם הרבי מאיז'ביצא". ואז כמובן באה השאלה על ההשוואה המגוחכת בין גדולי וענקי עולם אלו לבין אברך צעיר שיצא בקושי ממעי אמו ועושה 'בלגנים'. אבל יש גם את אמרת החכם של "קבל את האמת ממי שאמרה", ואם זו היא האמת שלך, והיא גם מקרבת יהודים לאביהם שבשמים, אסור לך לעשות חשבונות של 'עולם הזה'.

אז מה רוצה באמת השם יתברך ממני? האם עלי להוציא את הספר, ויהי מה? האם יהא בכלל מי שייתן לי הסכמה לספר? כלומר, גם אם יהיו שיסכימו לתוכן הדברים או לרובם או לחלקם, כמו שהנני מוצא לפעמים בשיחות עם אנשי חינוך שונים, האם יהא רב אחד מהם שיעז לתת לי הסכמה מפורשת בכתב, או שאף אחד מהם לא באמת מעוניין להעז ולהביע קול שונה וחדש? אלו הם המחשבות והספקות המתרוצצות בקרבי בתקופה האחרונה. החלטתי לשתף אתכם, קוראים יקרים ואהובים, בכל הלבטים הללו. מה אתם אומרים? מה נראה לכם? איך אתם רואים את היום שאחרי יציאת הספר לאור? חרם חברתי מוחלט? מודעות בעיתונים עם חתימות של לא יודע מי? או שמא, ספר שהופך להיות להיט בקרב הדור הצעיר וגם אצל חלק מהדור הבוגר, ספר שהופך להיות נושא לוויכוחים ודיונים בקרב אנשי ספר ומחשבה או סתם עמך, או שמא לא פה ולא שם. מה דעתכם? זו הפעם הראשונה, ובעצם גם הפעם האחרונה, שאני מבקש מכם קוראים יקרים, להגיב בתגובות למטה את מה שהנכם חושבים, איך אתם רואים את היום שאחרי. כתבו לי את מה שאתם חושבים ומרגישים לגבי הפרויקט הזה.

וכאן הזמן לומר תודה. תודה מעומק הלב לאתר המכובד והנפלא "בחדרי חרדים" שנתן לי את הבמה המכובדת הזאת, מדי שבוע, או בתקופה האחרונה מדי שבועיים. תודה שנתתם לי מקום לבטא את רחשי ליבי ולא היססתם פעמים מלתת לנושאים הבוערים והרגישים הללו לקבל את במת הביטוי הנכון שלהם, למרות הביקורת הלא מעטה מאנשים שונים. זו הייתה בשבילי תקופה מלאת אתגר, והייתם לי לבית אמיתי לאורך כל התקופה. תודה לעורך האתר, מני גרא שוורץ, על ההכרה ב'משפיע' מזן חדש, על מילות העידוד החמות ועל נתינת הבמה המכובדת. היה בשבילי כבוד להיות חלק מהאתר הגדול והחשוב הזה, "בחדרי חרדים". תודה על כך. תודה מיוחדת לידידי היקר קובי הר צבי על השעות המרובות שהקדשת לי להגהות והערות, ולוויכוחים האישיים. הייתה לנו תקופה מעניינת ומאתגרת, והקדשת לי מזמנך העמוס גם בשעות שאינן שעות. (ועל האיחורים הקבועים שלי, אני יודע שאין מחילה). תודה על הכל. ותודה מעומק הלב לכם, קוראים יקרים ואהובים, אלו שליוו אותי בחום לאורך זמן הכתיבה ועודדוני להמשיך באומץ לב, אלו שביקרו אותי ביקורת כנה מתוך כוונה טובה ובצורה מכבדת ואוהבת, וכל אלו שקראו, האמינו למילים שלי, ולקחו משהו מזה אל הלב שלהם. תודה מעומק הלב, אוהב אתכם תמיד. מענדל.

אולי יעניין אותך גם
פתח את כל התגובות   הוסף תגובה
תגובות    
ידידי הצעיר אתה בחור טוב אבל מסובך תרגע תקח טיפול הכל יסתדר  
יואל 08:17 04/02/2018

חבל עליך בחור צעיר אתה חייב מרגוע לנפשיך המסובכת אני כותב לך בידידות ולא ח״ו להקניט אותך תקבל בהבנה

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
1
 
     כל הפוסל - במומו פוסל!! (ל”ת)
בן תורה  11:18 04/02/2018
 
הוא מאוד מוכשר ורגיש אבל זקוק לעזרב להכוונה לדעתי יש רק  
שלום 08:20 04/02/2018

אדמור אחד שיכול לטפל בו ומבין בבעיות נפשיות והוא האדמור מאמשינוב

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
2
 
     האדמור מאמשינוב??????????????????????????????? אדרבא תסביר למה כוונתך? (ל”ת)
 09:41 04/02/2018
 
     מבין גדול מתסבוכי נפש..... (ל”ת)
שלום 16:05 04/02/2018
 
לא כדאי  
אברך 09:07 04/02/2018

לא כדאי להפוך את הקשיים והתיסבוכים לאידאולוגי בודאי לא שעל גבי ספר. וכבר אמר החכם לא כל מה שחושבים אומרים, ולא כל מה שאומרים כותבים, ולא כל מה שכותבים מדפיסים, במקרה זה היה רצוי לעצור אחרי האומרים...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
3
 
מנדי איך כתבת שאולי צריך להיות שני דרכים אז בעצם אחרי שקראתי  
 09:11 04/02/2018

הרבה מהמאמרים שלך בשנה האחרונה נראה לי שהדרך שלך היא כמו הדתי לאומי
אני לא מנסה עכשיו לזלזל או לפגוע אלא להגיד מציאות, כתבת למשל למה
בז לא בנו את בית המקדש? או למה לא מחבקים כל חילוני שרואים ברחוב?
מ תחשוב בעצמיך אם חלילה כל הצבור החרדי יקבל את כל דבריך
עצומות וממחר כולם מדברים ומתחברים עם כולם כל הסוגים ללא הגבלה
בחור בן 16 יוצא לעבוד וכל אחד עשוה מה שלבו חפץ וכולם עם גיטרות
ה תלמד את ההסטוריה של הדתי לאומי שאני לא רואה שום שינוי בינך
ל (למעט החיצוניות) אדרבא אשמח אם תכתוב מה בדיוק החילוק
יתגייסו אבל כמעט אף אחד לא שומע לו, כמה גדולי תורה אמיתיים
כי כולם עושים אלא שכל אחד יהיה אמיתי עם עצמו ויוציא את ביטויי נפשו
ב שהוא מרגיש

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
4
 
     גם אני מצטרף להנ"ל (ל”ת)
אליהו 19:14 04/02/2018
 
לא לפרסם. שום אופן. ימחקו אותך בציבור, ואולי בצדק. ואם קיבלת שכר על הדרישה תקבל על הפרישה. (ל”ת)
 09:16 04/02/2018
5
 
רבי מענדל היקר חזק ואמץ  
 09:18 04/02/2018

לכל אלו שמלכלכים על יהודי קדוש כר' מענדל'ה שידעו שבסוף כל אחד עובר מעברים ומשברים ואם לא נקח את הדרך של התחזקות אז לא ישאר מאיתנו כלום. רבי מענדל הוא מחזק אלפי יהודים בעולם ואם לכם הוא לא כ"כ מתאים אז תבדקו אם הלב שלכם פתוח בכלל ליהדות והשיטות. חזק ואמץ רבי מענדל ראטה!!!!

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
6
 
חבל  
אדם רציני 09:28 04/02/2018

חבל שכבות מעלתו, מפסיק. השמעת דברים שחייבים להישמע.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
7
 
מנדל למה אתה כל כך רוצה שיקבלו את שיטתך הקלוקלת? זה בעצמו  
 09:33 04/02/2018

שהדבר כביכול בוער בעצמותיך לשנות את כל החרדים דבר זה אומר דרשני,

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
8
 
אתה צריך להוציא את הספר אבל....  
הלל שועלי 09:34 04/02/2018

ב"ה ואמץ, גם את ספרי הרמח" והרמב" שרפו בתחילה תכין עוד כמה עותקים...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
9
 
לדעתי הענייה אל תוציא את הספר, למה? כי אצלנו יש רבנים וגדולי דור  
 09:40 04/02/2018

(בניגוד לצבור המזרוחניקי קודם שאל את גדולי הדור כדוגמת אביך ואדמורים

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
10
 
מענדל היקר, אנחנו ממש נודה לך את תואיל בטובך  
דוד שטיין 09:41 04/02/2018

להכניס למגירה עמוקה, את כל "הגיג אותו חזק ולזרוק את המפתח לאוקיינוס האטלנטי. הצלחה בהמשך דרכיך

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
11
 
     חזק!!! (ל”ת)
יואלי 19:11 04/02/2018
 
     חזק וצודק!!!!!!!!!!!! (ל”ת)
 09:34 05/02/2018
 
מזכיר את קרליבך (ל”ת)
פיני 09:48 04/02/2018
12
 
לך בכוחך זה, והושעת את ישראל...  
אשר 10:17 04/02/2018

הסבא הגדול ר' אהרלה ראטה זצוק" גאה בך.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
13
 
נפש של אומן - כנסו  
אלי 10:21 04/02/2018

היי
ודבר אחד ברור שאחד שעובר דברים בחיים מסתכל על הכל אחרת! אז תמשך להידבק בבורו עולם וללכת עם האמת של התורה! בהצלחה ענקית 😍

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
14
 
חיקוי לא מוצלח של קרליבך.  
שלוימה 10:28 04/02/2018

החנופה שלך לזה ששרף תפילין, לא מעוררת כבוד. כשדתל''ש שורף תפילין, אפשר לגנות את חילול השם הכבד הזה או לפחות לשתוק.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
15
 
האם אתה בשל לקבל בקורת?  
מעריכה את מחשבתך 10:30 04/02/2018

יש הרבה אמת בדבריך ,אבל השמעת את דברך ועכשיו תן לאנשי חינוך גדולים ומנוסים ממך לנהל את הדור, בפרט כשאתה עומד מול גדולי ישראל...וב עדיין הנך באמת צעיר ומה שאתה רואה היום יתכן מאד שבעוד 5-10 שנים תראה אחרת זה בסדר איך שאתה רואה את הדברים עכשיו אבל אתה יודע אין חכם כבעל הנסיון וזה עוד יגיע...ובנ בתור בלוג אולי זה עדיין עובר מסך בתור ספר זה הרבה יותר מסוכן...(א אף פעם גם לא יכול לדעת כיצד הנוער יבין זאת)

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
16
 
נקודה למחשבה: אתה משפיע הרבה עם הניגונים. אם תוציא ספר וח"ו יחרימו אותך רח"ל - תוכל פחות להשפיע עם הנקודה הגדולה שלך  
בן תורה 11:19 04/02/2018

וזה עיקר ההשפעה שלך לענ''ד

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
17
 
בעיה  
למענדל 11:57 04/02/2018

כנראה יש 10% שצריכים את זה, אבל 90% מהשאר גם כן יעדיפו לבלות ו"להת ו"להת במקום להתיגע בתורה, אז מה הפתרון?

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
18
 
עריכה נכונה  
חסיד איזביצא  12:32 04/02/2018

גם אני חושב כמוך בהרבה דברים, ובגדול אני ממליץ לך להדפיס ולהוציא, אבל בתנאי הכרחי:
אני רוצה להקדים, יש הרבה ספרים במשך הדורות שהיו מהפכניים, וגם בדורנו. ולפי דעתי אלה שהוחרמו בצורה גורפת היו אלה שכתבו את הדברים סתם, על פי סברא וכדומה. אבל אלה שכתבו את אותם הדברים מיוסד על דברי חז"ל, או ספרי מחשבה, חסידות, שהתקבלו בכלל ישראל זה מכבר, לא הוחרמו עכ"פ גם אם לא התקבלו בצורה גורפת.
ואציי עוד, שגם מורינו מאזביצא, לולי תלמידו הנאמן ר' צדוק שמביא לכל רעיון מקור בחז"ל היה עליו הרבה ביקורת.
דו&qu ותמצא שכן הוא בכל הדרכים המהפכניות.
לכן עצתי אליך, לערוך את הגיגיך על ידי תלמיד חכם גדול בצורה שיבנה על ידי מאמרי חז"ל ואבות המחשבה.
שיהיה בהצלחה ויעלה על שולחן מלכים מאן מלכי רבנן, וכמו כן על לבם של צעירי הצאן וזכה לגרום לקיבה בינינו לבין אבינו שבשמים.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
19
 
יעצט קעסטו זיצן לערנען  
 13:18 04/02/2018

אלעס גיפינט זיך אין דער תורה. אלע רפואות, אלע ישועות.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
20
 
לא כדאי בכלל להוציא את הספר, ואכמ" מדוע.  
 13:46 04/02/2018

שמע לי ולא תתחרט!
תח עוד שנה, ואז תראה ותחליט

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
21
 
בתור מי שעקב אחר הבלוג בקביעות  
א. הרשקוביץ 14:29 04/02/2018

ומעריך אותך מאד. על הפתיחות, כלפי העולם וכלפי עצמך, ועל החשיבה היצירתית, ועל הכשרונות הברוכים שלך, ומעל הכל - על יראת השמים האמיתית והטהורה שניכר שיש בך. אני רק יכול לומר לך שהדברים שהבאת כאן מתאימים לבלוג באינטרנט שאליו נחשף קהל יעד מסוים מאד. אבל בהחלט לא לספר (אולי רק לאיזה קונטרס פנימי שיחולק באופן סלקטיבי). הפצת הדברים באמצעות ספר תגרום נזק כפול: אתה תהפוך ליעד למתקפה ציבורית ברמות שאתה כבר לא תאהב את זה. והספר עצמו לא יועיל כלל כי נגישותו לציבור שאמור לעיין בו תהיה נמוכה ביותר כי ייאסר על החנויות למכור אותו והוא יקוטלג בקרב הציבור כספר פסול. מה שאני מציע לך זה לשקול להקים אתר תוכן שהינו בלוג עצמאי (זו לא השקעה כבדה מצידך) ובו יופיעו המאמרים ובהמשך תוכל לשלב תכנים נוספים שלך ושל אחרים. אופציה אחרת היא לבצע עריכה מקצועית של התכנים באופן שיעברו ריכוך והתאמה להפצה בדפוס (את חלקם מן הסתם יהיה צורך אף להשמיט לגמרי). הייתי אפילו שמח לסייע לך בכל הנ"ל אלא שמטעמים מובנים אין באפשרותי לפרסם פרטי התקשרות. בהצלחה.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
22
 
     צודק בהחלט  
מעריכה 22:58 08/02/2018

תוכן הדברים, והסגנון, העריכה מתאימים לבלוג ולא לספר.
או אתר תוכן ניתן להעלות חומרים כאלה, שהם מאמרים בודדים, מחשבות והגיגיםבענ שונים.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
שלום ולא להתראות  
חרדי 16:20 04/02/2018

אין ספק מדובר בבחור מוכשר בעל כושר כתיבה מעולה, אך זה ממש מגוחך שבחור צעיר מרשה לעצמו להביע דעות על כל מה שזז בציבור החרדי, דברים שגדולי עולם ישבו בנושאים אלו בכובד ראש על המדוכה. בדיוק כמו שלא כל גיטריסט צעיר יכול לכתוב מאמרי רפואה וכדו'. וזה ממש לא משנה אם הוא מיוחס או שיש לו כושר כתיבה או שהוא מקבל במה שלא מגיעה לו.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
23
 
     עסקנים אתה מתכון ולא רבנים.  (ל”ת)
חושב בקול  23:08 04/02/2018
 
יש משהו מטעה בלבוש וההופעה שלו  
 16:21 04/02/2018

מול הדעות המסוכנות שלו.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
24
 
חס ושלום לכתוב ספר. תישאר הניגון וברגש  
 17:36 04/02/2018

ואל תביע דיעה. אל תהרוס לנו את הפינות הקטנות שעדיין נשארו שלמות

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
25
 
תודה רבה לך  
 17:38 04/02/2018

כל הנקודות והרעיונות שמגובים במקורות תורניים והלכתיים ותנכיי&quo ראוי לעלות על ספר כמובן עם המקורות. ושאר העניינים שאינם מוסיפים לקירוב הנוער או אינם מגובים במקורות לא לפרסם בספר.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
26
 
אין כמוך  
שרוליק 19:59 04/02/2018

אני מכיר את המשפיע הרה"צ מנדל ראטה שנים רבות ב"ה, ורבים וטובים חייבים לו את חייהם,ואיך שאני מכיר אותו הוא לא מתפעל מהביקורות של מקנאים ומקנטרים למיניהם,וה ימשיך בדרכו זו בעז"ה לאורך ימים ושנים טובות,ר' מנדל חזק ואמץ! אל תבוש מפני המלעיגים עליך!אוהבי אותך אהבה שאינה תלויה בדבר!

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
27
 
     אתה טועה לאף אחד אין עניין בכלל לקנא במ... שלך פשוט אנחנו רוצים להשאר חקדים והמשפיע שלך יכול לעבור לדתי לאומי אתך (ל”ת)
 09:32 05/02/2018
 
אמרו לי שהוא מציג את עצמו בפייסבוק עם פוסט שלא עושה רושם של חרדי. (ל”ת)
מאיר. 02:33 05/02/2018
28
 
     כן על אף שאני מסכים עם מנדל על חלק מדבריו אבל אני לא יכול לסבול את החרפה הנוראית הזאת והחילול השם שיש לו פייסבוק רח"ל (ל”ת)
 17:59 06/02/2018
 
סוף סוף !!!  
חיים 23:59 05/02/2018

אם קבלת שכר על הרישה זה ספק, אבל בטוח תקבל על הפרישה...< שאלה האם אתה כבר גם פורש מההופעה החיצונית (התחפושת החרדית) או שעדיין לא ?
בהצל בדרכך החדשה!!!

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
29
 
הייתי מאוד שמח לראות את המאמרים בספר.  
 21:09 15/02/2018

אני חושב שאלו דברים שהיו צריכים להאמר לפני שנים (וכנראה שגדולי הדור באמת אמרו אותם, ורק שהמשבקים לא נתנו להם לצאת).
שני, אתה במצב שאתה יכול להציל דור שלם (אם הספר יתקבל - והוא כנראה לא).

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
30
 
     מנדי למה אתה מגיב לעצמיך? (ל”ת)
 22:13 15/02/2018