close
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
 
לרשימת המאורסים המלאה >>
יעקב רבלין - דין וחשבון
אבי בלום - בית ספר לפוליטיקה
לכל המבזקים
חדשות אחרונות חדשות אחרונות

השלום הספרדי מחלף ב': מה נשתנה

מה נשתנה השלום הספרדי בגרסה ב' שמתרקם מול עיניים משתאות או כועסות ממש בימים אלה לשלום הספרדי בגרסה א' שהתפוצץ לפני שנה וחצי כמו מטען של הג'יהאד האסלאמי על הגדרות בעזה? // יעקב ריבלין מפרשן

13
הדפס
תגיות: אריה דרעייעקב ריבלין

מה נשתנה השלום הספרדי בגרסה ב' שמתרקם מול עיניים משתאות או כועסות ממש בימים אלה לשלום הספרדי בגרסה א' שהתפוצץ לפני שנה וחצי כמו מטען של הג'יהאד האסלאמי על הגדרות בעזה?

מההיבט החיצוני כמעט שום דבר. גם אז היו פגישות מתוקשרות שתוארו כפעמי (אייל) משיח, הציר המרכזי בפגישות היה הראשל"צ לשעבר הגרש"מ עמאר שתואר כמי שמחבר בין ש"ס והגר"מ מאזוז, וגם אז דומה היה שנפתח עידן חדש של שלום ואחדות במחנה הספרדי התורני. למי ששכח: התוצאה היתה פיאסקו שגרם מבוכה לכל הצדדים. ראשי 'יחד' הבהירו שמבחינתם שלום מתבטא בהחזרת אלי ישי להנהגת ש"ס וחלוקת המנדטים בשיטת הריצ'רץ' המפורסמת.

מהזווית הפוליטית זה בדיוק מה שקורה עכשיו. יום לאחר פגישת השלום בין הראשל"צ הנוכחי הגר"י יוסף, רבה של ירושלים והראשל"צ לשעבר הגרש"מ עמאר, ויו"ר ש"ס הרב אריה דרעי, נפגש האמצעי עם אלי ישי בירושלים. תוצאות הפגישה היו שום כלום. ישי דחה את ההצעה לחזור לש"ס בלי שכל תאוותו בידו. קרי: תפקיד שר בכיר בממשלה, שוויון בחלוקת המנדטים וצירופו של הגר"מ מאזוז למועצת החכמים. אפילו שוחר שלום מובהק כמו הגרש"מ עמאר הבין מיד שאין עם מי ועל מה לדבר.

כנראה שגם הגרש"מ עמאר צפה מראש שהחזרת ישי לש"ס היא האגוז הקשה שישבור את שיני הסועדים בסעודת השלום. אי לכך הוא ניהל מול דרעי מו"מ עיקש למתן תפקיד הולם לישי במסגרת החזרה לתנועה. הדרישה היתה לשר בממשלה. על חלוקת המנדטים בין ישי לדרעי שפירושה שתי מפלגות ברשימה אחת, אפילו הוא לא חשב לדבר. הדבר היחיד שהיה מוכן לדרוש עבור ישי היה שר בממשלה. וגם לא חשוב איזה. העיקר: הנהג, הלשכה והמשכורת, שלושה אלמנטים חשובים (במיוחד האחרון) למי שנותר מובטל ומחוסר פרנסה.

אבל גם לכך דרעי לא הסכים. הוא עוד זכר את ימי הנהגת השלישיה המפורסמת של שנת תשע"ב, ימים שבהם ישי לא נכנס לישיבות הסיעה קודם שווידא שדרעי כבר בפנים ויש לו, לישי, מקום פנוי לצידו בראש השולחן. דרעי לא שכח גם את הוויתור למפלגת העבודה על תפקיד קואליציוני חשוב בתמורה למינוי שולי של מקורב, ואת ימי מערכת הבחירות לרבנות הראשית לישראל. "אתן לישי כל תפקיד שירצה מעבר לממשלה ולכנסת", הבהיר, "החל ממועמדות לראשות עיריית ירושלים ועד לראשות ש"ס בהסתדרות. רק שלא אראה אותו מסתובב לי בין הרגליים במסדרונות הכנסת והממשלה".

לישי כמובן לא היתה סיבה להסכים לכך. בעוד חצי שנה ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות בהן הוא תולה תקוות מרובות. לישי יש אינדיקציות מוכחות ולפיהן הוא עומד לאגד את הנציגים האופוזיציוניים הקיימים כמעט בכל רשות מקומית חרדית. מירושלים ועד אלעד ומביתר ועד בני ברק. בכל מקום יש גרעין של מצביעים מאוכזבים שהתאגדו במסגרות שונות.

למאגר ברזל זה יש להוסיף את כל הכועסים והממורמרים שיש בכל עיר חרדית. מי בגלל שלא אישרו לו תוספת של מרפסת, שסגרו לו באסטה בלי רישיון, או שסתם לא מפנים מספיק מהר את מכולת האשפה שמול החלון שלו. אנשים מוכי גורל אלו תמיד מחפשים אלטרנטיבה לשלטון הקיים. היות ו'יחד' היא מוקצה מחמת מיאוס בממסד החרדי הרשמי של יהדות התורה וש"ס השולט בערים החרדיות, קולותיהם מובטחים מראש לתנועה האופוזיציונית.

לפי ההערכות הממעיטות ביותר צפויה 'יחד' לקבל במצטבר כחמישה עשר נציגים בריכוזים החרדיים (נדרשים אלפיים עד שלושת אלפים קולות כדי לזכות במנדט ברשות חרדית ממוצעת) פלוס כמה ביישובים מעורבים. על האלקטורט הזה בונה ישי את הבסיס להתמודדות הבאה שלו בבחירות הכלליות. גם אם יחליט שלא להתמודד ברשימה לכנסת מחמת חסרון כיס (את הבחירות האחרונות הוא סיים בגירעון של קרוב לשלושה עשר מיליון ₪), או מכל סיבה אחרת, הוא עדיין יהיה ראש מפלגה עם מספר מכובד של נציגים ברשויות המקומיות. למספר המכובד יש גם משמעות כלכלית ניכרת. כל נציג זכאי למימון מפלגות לא מבוטל, ומימון למימון מצטרף לסך גדול.

ישי גם צופה בסקרים ורואה שהפער בינו לבין ש"ס הוא לא ממש גדול. בסקר האחרון של מינה צמח (מומחית הסקרים שמקובלת גם על ש"ס), מקבל דרעי ארבעה מנדטים והוא עצמו לא עובר את אחוז החסימה.

לפחות חלק מהתסריט דומה שכבר לא יתקיים. מדיווחים בלתי פוסקים מרשות המיסים והפרקליטות עולה כי תיק דרעי הוא לא כצעקתה. סעיף השוחד כבר ירד והדיון ברשות המיסים הוא בעבירות מס וחשד להלבנת הון (בעיקר בפרשת המגרש בגבעת שאול). כל חשוד אחר היה גומר את הסיפור בכופר כבד, במקרה של איש ציבור ושר בכיר כמו דרעי, הפרקליטות נוטה להחמיר יותר ולהגיש כתב אישום. לעברות מס בדרך כלל אין תווית של עברה שיש בה קלון המחייבת שר להתפטר מהממשלה.

הלבנת הון חמורה קצת יותר והדבר נתון לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. בכל מקרה, התקווה שדרעי יתפטר על רקע שוחד וש"ס תתרסק בבחירות לרגליו של ישי, נגוזה כנראה. היו"ר לשעבר של התנועה הקדושה ייאלץ להסתפק במאגר של הרשויות המקומיות ולשקול בהתאם להתפתחויות את סיכוייו לרוץ לכנסת.

שלום בגרסה מצומצמת

גם אם ישי לא יחזור לש"ס, והוא לא יחזור, השלום הספרדי של השבוע האחרון הוא סיפור הצלחה בפני עצמו. למהדורת השלום הקודמת שהחלה בפורים לפני שנתיים (בביקור של דרעי בבית הגרש"מ עמאר), המשיכה בפגישה המאוד מפורסמת של נשיא מועצת החכמים מרן הגר"ש כהן עם הגר"מ מאזוז והגרש"מ בחודש אב, והסתיימה בפגישה של הרב יעקב כהן עם הגר"מ מאזוז, היתה מטרה מוגדרת של איחוי השורות בש"ס. את היוזמה הוביל איש העסקים והנדבן אייל משיח (מגדולי התורמים בעולם התורה הספרדי. בין היתר הוא הספונסר המרכזי לישיבתו של הרב יעקב כהן בביתר עילית) מתוך כוונה טובה. הוא האמין שניתן לסיים את הסכסוך המר בין ישי ודרעי גם אם השניים לא ממש חפצים בכך. תחילה הוא עקף את דרעי במגעים ישירים עם הרב יעקב כהן, בנו של נשיא מועצת החכמים, ולאחר מכן ניסה לנצל את קשריו הטובים של הגרש"מ עמאר עם הגר"מ מאזוז כדי לכפות על ישי לחזור לש"ס.

החלק הראשון הצליח. הפגישה המשולשת בין נשיא מועצת החכמים הגר"ש כהן, הגר"מ מאזוז והגרש"מ עמאר בחודש אב שעבר, הדהדה בעולם הספרדי הרבה יותר מאשר הפגישה השבוע. החלק השני כשל לחלוטין, התברר כי הגר"מ מאזוז לא מוכן לשמוע על פירוק 'יחד' וכי הוא תומך בדרישתו של ישי לחזור להנהגה כשותף שווה זכויות. כאן התרסקה היוזמה והתאיידה.

הפעם המטרה היתה מצומצמת יותר. לפייס בין הגרש"מ עמאר והרב אריה דרעי. כזכור, לפני כשנה פורסמה הקלטה של שיחה בין הרב יעקב כהן ודרעי, בה מתח האחרון ביקורת על מהלך השלום הקודם ועל מעורבותו של הגרש"מ עמאר שלטענתו לא היתה לשם שמים בלבד. היתה זו שיחה פנימית בין שני חברים ודרעי הרשה לעצמו להתבטא בחופשיות. איכשהו השיחה הוקלטה והודלפה (כנראה על ידי מועמד מסוים לרבנות עיר). הנזק היה נורא. גם פגיעה בכבוד התורה וגם נזק אלקטורלי שש"ס לא התאוששה ממנו עד היום. דרעי מיהר להתנצל פומבית בישיבת הסיעה אך לא היה די בכך להפיס את דעתם של הגרש"מ עמאר ומקורביו. אפשר היה להבין אותם.

מחודש אב שעבר ועד לשושן פורים האחרון שרר נתק רשמי בין הצדדים. מקורבי הגרש"מ עמאר הציבו תנאי סף של מכתב התנצלות חד משמעי ומשפיל כמו הליכה לקנוסה. בנוסף להתנצלות נדרשה הכחשה של דרעי למהלך שתואר כאן ובכל התקשורת החרדית כדיל הגרש"מ עמאר וה' דוד סתיו לרבנות הראשית. מהותו של הדיל שנסקר כאן לעומק היתה שהבית היהודי יריץ הצעת חוק שתאפשר לרב ראשי מכהן להתמודד פעם נוספת לרבנות הראשית - מה שהיה מאפשר לגרש"מ עמאר להתמודד ולזכות בוודאות - בתמורה לתמיכה במועמדותו של סתיו, איש צוהר, לרב הראשי האשכנזי. היוזמה טורפדה בהתנגדותו החריפה של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שלא היה מוכן לשמוע על כך. הדרישה של מקורבי הגרש"מ עמאר היתה מכתב שיטען שלא היו דברים מעולם.

אבל מאחורי הקלעים התנהלו מגעים לפיוס מכיוון אחר. מישהו הבין כנראה, שקודם צריך לפייס בין דרעי והרב יעקב כהן שהיו צהובים זה לזה בעקבות יוזמת השלום מאחורי גבו של הראשון. הפיוס הוכרז רשמית בנסיעתו האחרונה של נשיא מועצת החכמים הגר"ש כהן למקסיקו. הנסיעה תואמה עם דרעי, שחזר לשוחח על בסיס יומי עם הרב יעקב כהן. יודעי דבר מספרים שביום רביעי שעבר ישבו דרעי והרב כהן לשיחה ממושכת של שעה וחצי.

החיבור בין הרב יעקב כהן לדרעי החזיר את אייל משיח למעגל ההשפעה ולניסיונות השלום. לפני חודשיים הם אף שוחחו שעה ארוכה. באופן רשמי חזר משיח למעגל ההשפעה במופע בבריכת הסולטן כאשר נכנס בשיירה של נשיא מועצת החכמים לשולחן הכבוד. באותו אירוע נצפו דרעי ומשיח משוחחים לעיני כל מעל הבמה.

ההפשרה בין שלושת הגורמים סללה את הדרך למהפך שנרשם השבוע. מהלך שראשיתו בחופשת הפסח של דרעי במושב ספסופה וסופו, נכון לעכשיו, בפגישת הפיוס של השבוע.

שיקול אלקטורלי

ערב פסח פורסם סקר של מינה צמח שהוריד את המורל בש"ס לקרשים. ש"ס צנחה שם לארבעה מנדטים במקום החמישה עד שישה שהיו לה אצל אותה סוקרת חודש קודם לכן. דרעי ישב עם עצמו בספסופה ובין טיול אחד למשנהו עם המשפחה קיבל החלטה אסטרטגית להחזיר את הגרש"מ עמאר למעגל גדולי התורה שתומכים בש"ס. לא באמצעות צירוף למועצת החכמים – הגרש"מ עמאר הוא רבה הרשמי של ירושלים - אלא בדרך של חיסול המשבר והיריבות.

למוד ניסיון מהסיבוב הקודם, החליט דרעי שהפעם הוא לא ייתן לגורמים אחרים להוביל את המהלך אלא יריץ אותו בעצמו. החלטה נוספת: לשמור על דיסקרטיות מוחלטת. אי לכך הוא זימן אליו את יועץ התקשורת שלו יעקב ביכלר והטיל עליו לחפש צינור הידברות חשאי עם הגרש"מ עמאר. הצינור שהנ"ל מצא היה אלי מלכה, מקורבו ואיש אמונו של הגרש"מ עמאר זה עשור ומחצה.

יומיים אחרי פסח ישבו השניים בביתו של הגרש"מ עמאר ברחוב מיצרי טיראן בגבעת המבתר בירושלים והחלו להריץ נוסחאות לפיוס. הנושא המרכזי היה נוסח המכתב עליו יחתום דרעי ואותו דרש הגרש"מ כתנאי ראשון לפיוס. נוסחאות רצו והלכו במשך שבועיים עד שהושג הנוסח הבא. "לא ראיתי הסכם חתום בין כבודו ובין ר' דוד סתיו", על החתום אריה מכלוף דרעי. דרעי לא חתם על שקר. באמת לא היה מכתב חתום אלא סיכום דברים בעל פה שכל המעורבים בדיל פעלו בדיוק לפיו. אם כי יתכן שבלא ידיעתו המפורשת של הגרש"מ עמאר, הסבר שאמר מאוחר יותר מקורבו הגר"צ בוארון.

פגישת ההכנה לפסגה נערכה אור ליום שישי שעבר. הגרש"מ עמאר סיים את שיעורו הקבוע בבית המדרש ברחוב בר אילן והיה לכאורה בדרכו לבר מצווה לבנו של חבר מועצת עיריית ירושלים אברהם בצלאל. אבל רק לכאורה. הנהג שחיכה לו ברחוב המתין עד בוש כי בינתיים יצא הגרש"מ עמאר מדלת צדדית לרחוב, שם המתין לו אלי מלכה ברכבו הפרטי. בעוד הוא מסיע את רבה של ירושלים לפגישה עלה דרעי על רכבו של ביכלר ויצא למקום המפגש.

הפגישה התקיימה בבית חתנו הצעיר של הגרש"מ עמאר, הרב סבתו, ברחוב המ"ג בירושלים וארכה כשלוש שעות, כאשר שני המסייעים השתתפו רק בחלקה הראשון והקצר. בחלק השני נועדו הראשל"צ ודרעי ממושכות ושם קבעו את יסודות הסכם השלום. הפרטים חסויים (אפרופו חסיון: עצם העובדה שהפגישה לא דלפה במשך שבוע מלמדת על הדיסקרטיות של כל המעורבים). בקווים כלליים מדובר על תמיכה במועמדו של בן הראשל"צ לדיינות, הכרזה סופית על סיום המשבר ופגישה נוספת בנוכחותו של הראשל"צ הנוכחי הגר"י יוסף. דרעי התחייב לצרף למעגל השלום גם את הגר"י יוסף, ואכן ביום שלישי השבוע התכנסו השלושה ברחוב מירסקי 18 בירושלים. הם שוחחו בדברי תורה בלבד, אך המצלמות שזומנו למקום הנפיקו את תמונת השלום המיוחלת.

גורם נוסף שדחף את דרעי לשלום היה עורך סקרים ידוע שנועד איתו לפני שבועיים. הסוקר שבעבר היה גם יועץ, הציג לדרעי נתונים ולפיהם הציבור הספרדי צמא לשלום עם הגרש"מ עמאר. שלום זה, אמר הסוקר, שווה בין מנדט אחד לשניים. דרעי שמע והשתכנע. כעת ניתן רק להמתין לראות האם הסקרים של השבוע הבא ישתכנעו אף הם.

שמש לוהטת

מול הצהלה הש"סית על מה שנראה (לפחות במועד כתיבת השורות) כשלום בין גדולי התורה הספרדים, בולטת המבוכה בדגל התורה. שתי התנועות מצויות כנראה על מסלול התנגשות בזירה המקומית, ולמורל הפנימי עשויה להיות השלכה על נחישות הצדדים ללכת עד הסוף. נכון לעכשיו השלום הפנימי בש"ס נותן לה אדרנלין ללכת עד הסוף לפחות במגרש מקומי מרכזי אחד. לא קשה לנחש שמדובר בבית שמש.

ביום ראשון השבוע התכנסו ראשי דגל התורה לדיון בביתו של מרן הגר"ג אדלשטיין לדיון בסוגיית בית שמש. היה זה דיון שמבחינת אלמנט הזמן דומה שלא היה לו תקדים גם בימי מרן הגראי"ל שטיינמן. במשך שעה ארוכה תוחקרו הח"כים והדרג המוניציפאלי בשאלות צולבות על סיכויי ההצלחה של התנועה אם זו תתמודד ישירות מול ש"ס ואגודת ישראל (למעט שלומי אמונים התומכת נלהבות בריצה משותפת מול אבוטבול, כחלק מהדיל הכולל של שתי התנועות שהחל בחוק הנורווגי והמשיך בחינוך העצמאי). בתום הדיון התקבלה החלטה שמשום מה הוגדרה כחשאית, אפס כי כל בר בי רב ידע שהוחלט בה עקרונית על ריצה עצמאית בכפוף לתמיכת רבני העיר ולקבלת נתונים נוספים על סיכויי ההצלחה.

אם אכן תתקבל לבסוף החלטה לרוץ בבית שמש, זו תהיה מערכת בחירות שתזכיר במובנים מסוימים את שנת תשמ"ט. מצד אחד ש"ס ואגודת ישראל, מצד שני דגל התורה ושלומי אמונים. הבחירות יחסלו סופית את מערכת היחסים בין ש"ס ודגל התורה, ובמקביל ייצרו בתוך אגודת ישראל קרע פנימי חריף ביותר.

לפני כשבועיים ראיינתי יחד עם עמיתי אבי בלום את ח"כ יעקב אשר בתוכנית אקטואליה. שאלנו אותו: מה בצע כי תחרידו את היהדות החרדית משלוותה על הדחתו של ראש עיר מכהן. כלום חסרה לה לדגל התורה ראשות העיר במודיעין עילית, בבני ברק ובקרית יערים. תשובתו של ח"כ אשר היה מאלפת: "זה בדי.אן.אי. של כל גוף פוליטי להתמודד בכל מקום שהוא יכול לזכות. והכל בכפוף כמובן להסכמתם של גדולי ישראל".

גילוי לב כזה לא שמענו זה עידן ועידנים. אשר שם על השולחן את מה שכולם חושבים אך אף אחד לא אומר. במקום המילים הגבוהות של טובת הציבור החרדי ושאר ירקות הוא אמר בפשטות: נילחם היכן שאנו מסוגלים לזכות.
ברם, עם כל הכבוד לגילוי הלב, הזכייה של דגל התורה עלולה להיות במקרה זה ההפסד הגדול של הציבור החרדי. מלחמת בית שמש היא הדבר האחרון שאנו זקוקים לו בזמן שאנו נמצאים בקרב קיומי אמיתי על חוק הגיוס והבחירות הבאות שלא ממש בטוח שלאחריהן נישאר לשון המאזניים בקואליציה: לקרוע את אגודת ישראל לגזרים, לצאת לקרב פנים אל פנים עם ש"ס, והכל כדי שנציג מטעם התנועה יכהן בראשות העיר.

אם היה עוד סיכוי אמיתי לכך, מילא. אבל בתוך תוכם יודעים ראשי 'דגל' שמדובר בקרב על אגו. אין ממש סיכוי אמיתי להביס את אבוטבול שכבר שנה סוגר הסכמים עם חוגים וסיעות בעיר.

אם 'דגל' היתה רוצה להתמודד היא היתה צריכה להיערך לכך לפני שנה. בעצם היא היתה יכולה לקבל את העיר על מגש של כסף אם היתה נענית להודעתו של אבוטבול בחורף שהוא מוכן לפנות את כסאו לטובת משה מונטג. גפני דחה את ההצעה בטענה שאף אחד לא יקבע לדגל התורה מי יהיה ראש העיר מטעמה. שוב שיקול של אגו שגרם להחמצת הזדמנות שלא תחזור.
בדרך אל האגו לא שמים בדגל התורה קמצוץ של זהירות על החשש שמא שני מועמדים חרדים יגרמו למועמד חילוני שלישי לנצח, או למצער להעלות את המחיר של המיעוט החילוני, שישחק בין שני המועמדים כמו שהחרדים משחקים (ומפסידים) בין המועמדים החילונים בירושלים.

מצד שני אי אפשר לבטל את הטענה של דגל התורה שיש צורך להתחשב בשינוי יחסי הכוחות הדמוגרפיים בעיר. לא יתכן, אומר לנו גורם בכיר בתנועה, שאבוטבול יהיה ראש עיר לנצח רק בגלל שהוא כבר מכהן ואסור לצאת למלחמות נגדו מפני השלום.

אז הנה הצעה של כותב השורות (שכבר יש מי שדן בה בחלונות הגבוהים) לפתרון המשבר. אבוטבול יתחייב בכתב שהקדנציה הבאה היא האחרונה שלו בראשות העיר. ללא אבוטבול אין לש"ס המקומית סיכוי לראות את ראשות העיר אפילו בטלסקופ, מה שיבטיח בקדנציה שאחריה בחירה של ראש עיר מטעם יהדות התורה. מה שיידרש מהאחרונה זה רק להמתין בסבלנות חמש שנים ואז לקבל את ראשות העיר לצמיתות. אגב כך אולי תצליח דגל התורה להכריע סוף סוף מי מבין שני נציגיה הבכירים הוא בכיר ובשל יותר לראשות העיר. עד כה כידוע היא לא מצליחה.

אולי יעניין אותך גם
פתח את כל התגובות   הוסף תגובה
תגובות    
איזה יופי.  
אורי 19:35 29/04/2018

תמשיך לשפוך את דמו של ישי. משכורת, מובטל, וכאלה. כאילו יש בכך פסול. אני גאה בנציג שחי על משכורת. אחרי שהיה 10 שנים יו"ר. וחלש על מוקדי כח שיכלו להניב לו הרבה כסף. להבדיל ממנהיגים אחרים שכל חייהם מצויים בחקירות פיננסיות על הלבנות הון ושוחד.
אבל אני בטוח שבעוד כשנה וחצי אתה תשנה את המנגינה לסוג אחר.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
1
 
     למה ממה חי הכתב הזה הא. משוחד לכסות על עברינים מושחתים. איך הוא לא מקיא הלחם המלוכלך הבה שהוא אוכל (ל”ת)
 00:51 30/04/2018
 
     למה ממה חי הכתב הזה הא. משוחד לכסות על עברינים מושחתים. איך הוא לא מקיא הלחם המלוכלך הבה שהוא אוכל (ל”ת)
 00:51 30/04/2018
 
לא נמצא 1 שהצביע שס לאחרונה ונטש (ל”ת)
 19:45 29/04/2018
2
 
     נכון מאוד ואני מכיר הרבה (ל”ת)
 13:54 30/04/2018
 
ישי צריך להנהיג את הציבור החרדי  
לא דרעי שסרח 23:37 29/04/2018

ישי מעולם לא דיבר על רבנים כפי שדרעי דיבר, מעולם לא נחשד ולא נחקר ובטח שלא עמד למשפט והורשע. שס לצערי דועכת אל ורק בגלל דרעי ברגע שיאלצו אותו לפרוש ויחזירו את ישי שס תחזור לעשרה מנדטים

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
3
 
תנו לשוטה מקלדת וזה מה שיצא לו. דברי הבל ושטות ורעות רוח (ל”ת)
 00:50 30/04/2018
4
 
קשה להאמין שהטור נכתב ע"י חרדי.  
 07:00 30/04/2018

חשבתי שיש וועדה רוחנית שמאשרת טורי פרשנות.

הרע בכל שורה. איך אפשר להבין את זה. רק כי אלי ישי לא מספק טובות הנאה לכותב. במה אתה חרדי? בזקן?

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
5
 
     אלי ישי שייך לעבר תפנים ידידי מקווה שלא הקליט את הרב עמר (ל”ת)
משה 12:42 30/04/2018
 
ישי חתרן בלתי נלאה מקליט סדרתי מחובר לנוער הגבעות אילו  
שמעון 12:49 30/04/2018

שהפגינו ליד ביתן של מרן זצל,ועוד רוצה לחזור לשס??!!!! שימשיך עם נוער הגבעןת וברוך מרזל ושות׳ עד הר הבית

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
6
 
לא נשכח ולא נסלח לישי שהתחבר עם אילו שציערו את מרן זיע  
מישאל 12:57 30/04/2018

זוכרים את ההפגנות ליד ביתו של מרן עד שהרבנית ע״ה התעלפה והוא רוצה לחזור לשס??!!לא יקום ולא יהיה!!!

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
7
 
שיקומו דחוף ספרדים חדשים ויקימו תנועה רצינית, שס סיימה את מקומה  
חייים בנדיקטוס 22:26 30/04/2018

שס התנועה שאהבנו היא כיום סוס מת, אם תעבור את אחוז החסימה זה יהיה אולי לקדנציה אחת ואחריה שוב תיעלם. לציבור הרחב נמאס מכל מה שהולך בה. ודרעי ואלי ישי הצליחו מצוין להמאיס את שניהם על הציבור.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
8
 
לכל אוהדי אלי ישי: הכתב לא נוטה לשום צד אלא מביא את הדברים- וזה האמת, תאהבו או לא.  
כתבינו 21:48 06/05/2018

יעקב ריבלין כתב מכובד, שלא נוטה לאף צד, הוא נותן את העובדות והפרשנות על מגש מסודר לפני הקוראים.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
9