עם כל הכבוד לנכדים - אין כמו הילדים / אפרת ברזל
עם כל הכבוד לנכדים, אויש הם מקסימים, אין כמו הילדים שלנו. קשר שאי אפשר לחקות. לעולמים | אפרת ברזל בטור אישי על קשר של הורים, ילדים ונכדים וכמה הדאגה שנותרת בליבנו דווקא לילדים שלנו
אפרת ברזל
14:05
עם כל הכבוד לנכדים, אויש הם מקסימים, אין כמו הילדים שלנו. קשר שאי אפשר לחקות. לעולמים | אפרת ברזל בטור אישי על קשר של הורים, ילדים ונכדים וכמה הדאגה שנותרת בליבנו דווקא לילדים שלנו
אפרת ברזל
14:05
לעולם אל תגיד לעולם. זה מסוכן. כי מה תעשה כשתחרוג אתה מהחלטותיך שלך? | אפרת ברזל בטור אישי על סוקולנטים בשמיטה ועל הסלידה וההבנה אז, בתחילת התשובה, שיש לחרדים מצברים וכובע טמבל
אנשי ה"או או" או אנשי ה"גם גם", איזו מחמאה היית יותר רוצה לקבל, את המחמאה; "איזו חכמה את" או את המחמאה: "את נראית נהדר" | אפרת ברזל בטור אישי על מחמאות, מאיפה הן נובעות? ולפי מה הן נמדדות?
הדבר הכי קבוע בעולמו של בורא עולם זה שהוא כל הזמן משתנה, סוכות - חיים בצל ארעיות ואי ודאות, מול בורא עולם והדבר היציב ביותר שהוא נתן לנו לשימוש; התורה | אפרת ברזל בטור נפלא לקראת חג הסוכות
הכניסה אל הנפש פנימה בחיפוש אחר רצון לשלום, לפיוס, אחדות והקרבה, הרגע שתצטרכי להודות ולכאוב קצת, לסגת מעט מאגו מנופח, אפרת ברזל בטור אישי על הרצון לבקש סליחה, לא משנה מאיפה הוא יבוא העיקר שהוא נמצא בך
אם נניח בראש השנה עניות רגשית מול בורא עולם, יש סיכוי שנתעשר לקראת סוף השנה הבאה. לפחות בה. "שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה" / טורה של אפרת ברזל
לקניות של אוכל הביתה בכלל, ולחגים בפרט, יש אופי משל עצמן. כיצד מתבצעת הדינמיקה הזו בבתים, האם מה שהתחיל כשהתחתנו יישאר איתנו לאורך שנים? האם הרגלי הצריכה שלנו משתנים עם חיי הנישואים, הרגלי הצריכה של הלב, לא של המדפים
"למה בכלל לומדים משפט פיתגורס", שאלתי אותה, "תראי", היא ענתה לי "לא באמת צריך את זה לחיים, זה מלמד אמת ושקר, גבולות, זה מחדד את המחשבה", אם זו המטרה, מה עושה במוחו של אדם, הגמרא, אפרת ברזל על אלול ותשובה, על רגעים קשים בה, "הזהרו לכם בבני עניים, שמהם תצא תורה..."
כלה חדשה התרגשות נוספת, כלה שהכרנו עוד כשהייתה קטנה, נכנסת למשפחה | ההודיה לבורא עולם שהתבטאה בשמות הילדים והדמיון הגדול שהיה להם עוד כשהיו קטנים
כל אחת מאיתנו צריכה לדעת מה הנופש שלה, מה מתדלק אותה, זה שונה אצל כל אחת מאיתנו, בריכה, צימר, ים או מלון, החלפת דירה זה נפלא, אבל אישה, עיקר העיקרים, צריכה לדעת לפחות לענות לעצמה, מה הנופש שהיא צריכה ולנסות, גם בזמן אחר, לספק לעצמה את האיכות שלה, אנחנו חשובות לכולם
התבוננות על הבושות של עצמנו. מה הכי לא היית רוצה שיגידו עליך, ומה קורה לך כשכבר כן אומרים | "איפה את אפרת, קהל שלם מחכה לך בירושלים", "אני בהרצאה בזכרון, לא קבענו למחר?", "לא, קבענו להיום" | אומרים שהבושות ממרקות שם למעלה, אבל מה קורה לנו, תוך כדי, בתוך עצמנו למטה. בושות / טורה של אפרת ברזל
זה לא היה פשוט להביא בעל חילוני לכותל המערבי, אבל הגענו. מזיעים, צמאים. התארגנתי מבעוד מועד, הוצאתי מהתיק שני פתקים מרובעים של טלפון, שני עטים. "תראי מה כתבת?" הוא שאל אותי, "אז תראה מה אתה", והצצנו אחד לשני בתפילות, בימים שעוד חשבנו שעם בורא עולם מדברים דרך פתקים
להיות כמו כולם או להיות מיוחדת זה הולך ביחד, אולי זה תלוי באיזו מידה. להסתכל על עצמנו כמישהו זר ולדבר עלינו, עליו. זה יכול להיות מרתק. אם לרכל אז כבר על עצמנו / טורה שלח אפרת ברזל
כמה רעש ונצנץ שכולם בתמונות מעלים, דווקא רגעי הטרנינג והחלוק המרופטים, עם הגומי הרפוי בבית, זה שלא לוחץ, באיזון חוץ - פנים, הם הכייפים הכי גדולים | טורה של אפרת ברזל – הקנאה שבתוכנו
"את יודעת שאת מדברת חרדית שוטפת וחילונית שוטפת", היא אמרה לי בסוף ההרצאה, על היכולת לדעת לחיות בתוך עולמות שונים בעם האחד הזה. בשמירה אדוקה על מצוות שאינה סותרת את הבנת המרחבים הנפרשים בנועם בין אנשים שהם שונים / טורה של אפרת ברזל
על התמהיל, על הטוב והרע, הרך והקשה הזה והאחר שתמיד ירכיבו את ההמצאה המעניינת הזו שנקראת 'החיים שלנו'. אלה שבאמצע, בין הלידה והמוות // טורה של אפרת ברזל
למה נשים אוהבות פרחים? השאלה הרטורית שהתפתחה לשיח מעמיק | מה עם נשים שאין להן עדיין ילדים. איך הן מתמודדות בתוך עצמן עם השאלות האלה כל הזמן. עם הכאב // טורה של אפרת ברזל
"מתי תיגמלו מתרבות הפרטאצ' שלכם" הוא שאל ואני הקשבתי רק הקשבתי, אני יודעת כמה הוא אוהב את אחותו, את כולנו. "תן לי", ביקשתי ממנו, "רשימות לתשומת לב, שנהיה זהירים יותר, שנשמור מאוד לנפשותינו. שלא נפרטצ'". והוא נתן לי // טורה של אפרת ברזל
התורה באה מצדה במתן, בצד השני יושבות אנחנו, איך אנו מקבלות את התורה, איך כל שנה אנחנו הבנות, מתבקשות להקשיב לעצמנו בצורה אחרת כדי לדעת בדיוק, איזו חוט של קשר מדויק עבורנו במתן הזה, של השנה הזאת, איזה חוט יזרים קדושה ולא נישאר רק עם עוגת גבינה // טורה של אפרת ברזל
הקטבים של האסון הזה, היום הזה, הל"ג, ההר הגבוה עם האוויר הדק מול החנק, האנשים הבאים להתפלל על החיים מול המוות, מישהו דובר השפה יכול להסביר איך אפשר לקרוא את הקטבים האלה? // טורה המרגש של אפרת ברזל
תמיד יהיה את זה שסוחב את רוב הקרשים וזה שיעשה בכאילו, וייהנה מהעבודה של כולם ללא כל מאמץ | אפרת ברזל בטור אישי על המאמץ בחיי היום יום ועבודת הלב שכולנו צריכים לסחוב בין אם זה כבד ובין אם זה קל
הנערות שלנו, טוב, גם הנערים, רוצים את הקירבה שלנו. לא תמיד צריך לחנך ולהטיף כדי שהם יצאו בסדר, לא צריך להפעיל רק את הפחדים שלנו כשהם עושים את מה שהכי לא ציפינו | טור של אהבה, בדיוק כמו שאנחנו רצינו // אפרת ברזל
סיפור מצמרר שארע בשבת האחרונה, לאחר שהנער משה מבני ברק הסובל מאוטיזם, הודיע להוריו בתחילת השבוע כי בליל שבת הוא מחזיר את נשמתו לבוראו, בראיון ל'בחדרי חרדים' מספרת האם את השתלשלות הדברים ומה עשתה המשפחה שגרם להורדת נשמתו בפעם השנייה לעולם? • צפו
טורה המרגש על הבחורה שירה מלכה שמספרת על הקושי במגזר בנושא השידוכים, על הדרישות והבקשות ועל כל הרצונות | "בתוך חדרי החדרים של זיווג הזיווגים, בתוך ים סוף המלא בסופות וגלים, פתחתי חלוני לכל מאן דבעי, אולי אמצא שובך יונה, אך לעת עתה חלוני פתוח בצומת המובילה לרחוב ההגנה"
טור אישי שיכניס לך רגש נוסף מול ההורים שלך, עד כמה חשוב להרים את הטלפון ולחייג אליהם והאם הם באמת מצפים ומחכים לזה? | 'הורים מחתנים' מה כדאי שתעשו כדי לא להגיע לקושי הגעגוע?
לא לשכוח לסדר נכון את מאזן תשומת הלב של הבית. אפרת ברזל בטור משפחתי, על הנשואים המגיעים לשבתות, על שיקום הבית של לפני ואחרי, ועד כמה גם הקטנים שנותרו עדיין בבית עדיין צריכים אותנו, 'חיימשלנו'
ביום של עצמאות מחשבתית אפרת ברזל מבקשת להקשיב לשירי התשובה העצובים גם מהצד השני. האמנם? נראה לכם שאם החבר הטוב הזה היה סובל הוא לא היה חוזר אל החסקה בלי הסיפון והמעקה?
הערב מחשיך ואיתו עננה כבדה של יום הזיכרון, זהו יום ששום עין לא נשארת יבשה, לכל אחד השכול האישי שלו | טלי מימון משתפת בפוסט עצוב וכואב על השכול שלה בחלק האפרפר בחייה, כי לא הכל ורוד
חיי הזוגיות הם הדבר האישי והקדוש ביותר שיכול להיות בין בני זוג • מה עושים כשהלימוד הטכני קודם החתונה אינו מספיק? חוסר ידע שמוביל לבורות שמובילה לסבל מיותר • ליאורה בוקסנבוים מחוללת מהפך בקודש הקדשים של הזוגיות ומסבירה: "זו השליחות של חיי"
להגיד "הכל בסדר תודה ה'", אפשר לרסס את הביטוי הזה באופן חופשי, אבל כמה זמן אפשר ממש לגור בו, בביטוי, בתוך ההרגשה הזו של הכל בסדר, רק מספר שניות ודי, וכמה זמן לוקח לנו לצאת מהסטטוס הרגשי הזה אל הדבר הבא שמעצבן אותנו, מדאיג או מלחיץ // טורה של אפרת ברזל
בסדרה בת 48 חוקים להצלחה, נלמד יחד כיצד לקצור הצלחות ומהם החוקים החשובים שכדאי לשים לב אליהם במהלך חיי היום יום שלנו, מהו הצורך הגדול בלהקשיב וכיצד זה יוביל אותנו להצלחה? • צפו