ראש בראש – האם הגולף המפורסם יגבר על מתחריו בשוק ההאצ'בק
פולקסווגן גולף הוא אחד משני דגמי ההאצ'בק הוותיקים ביותר בישראל אבל בשנים האחרונות השוק מוצף במתחרים רבים, חלקם מצוינים שמסוגלים לנשוף בעורפו • למה העיצוב שלו כמעט לא השתנה, מה היתרונות ומה עצבן • למה הכוח המיכני שלו כל כך הפתיע ומה לגבי המחיר? • צביקה בדרכים עם פולקסווגן גולף
- צבי ריבלין
- י"ד שבט התשע"ו
אם תאלצו להיזכר בדגמי פולקסווגן גולף של עשרת השנים האחרונות ואולי אף יותר, לא תתקשו לעשות זאת. ולמה? כי בפולקסווגן יודעים שהציבור אוהב את ההאצ'בק המפורסם שלהם ולכן משתדלים להשאיר אותו עם עיצוב קבוע, שרק משתנה 'בקטנה' מידי פעם ומתאים את עצמו למתיחות פנים זעירות שהזמן מחייב. מבחינתם, זה הגולף והם לא מתכוונים לשבת על החלפת המראה החיצוני שלו כדי לאגוף את הקונים עם קריצה של חזות חדשה.
בארץ הוא נתקל בקשת רחבה של מתחרים – כמו הפיג'ו 308 החדש שנושף חזק בעורפו, קיה סיד, מיצובישי לאנסר, סיטרואן C4, וכמובן טויוטה אוריס. באירופה לעומת זאת, וזה מה שחשוב לגרמנים, הוא היה ההאצ'בק הנמכר ביותר בשנת 2014.
המראה של הגולף היה ונשאר עשיר, וכמעט שלא השתנה. יחד עם זאת, בגרסת 2015 הוא קיבל עוד כמה קימורים ומתיחת פנים ופנסי לד מרשימים. בגדול, הוא הפך לרחב, נמוך וארוך יותר. אורכו עומד על 4.34 מטרים והרוחב עומד על 180 סנטימטרים והנתונים האלו מורגשים גם חיצונית ומשווים לו מראה של רכב שנוכחותו מורגשת. למרות שצעירים נוטים להתייחס אליו כאל רכב ספורט, המראה שלו משדר איפוק, בגרות וחשיבות, יותר מאשר רכב ספורט. גם העובדה שהמחיר שלו יקר יחסית למתחרים מרחיק ממנו את הצעירים חובבי הוצאת העיניים, וגורמות לו להיות נחלת פנסיונרים או אנשים מבוססים בגילאי 30 וצפונה.
העובדה שרבים, לפחות בציבור החרדי, עדיין מסובבים את מראם למראה אברך מן השורה שנוהג בגולף, מראה שהוא עדיין נשאר עם התדמית העשירה והמפונקת. לא כזו שכל אחד יכול להגיע אליו.
החלל הפנימי של הגולף נראה עשיר ונראה שנעשתה כאן ניסיון להשוות אותו לאחיו הגדולים. הכול נמצא בדיוק היכן שצריך, ללא לחצנים מיותרים ומעמיסים. הדשבורד איכותי ונעים למגע והקונסולה המרכזית קיבלה שדרוג ומשדרת עוצמה, והיא חלקה וחפה מעומסים. תחתית ההגה קטומה (כלומר הגה בעל שלש צלעות) כקריצה לחובבי הספורט ובדומה להגה של פיג'ו 308. ואם דיברנו על ההגה, הוא מצופה עור ומעניק תחושה כיפית לנהג ולמרות שהוא נראה חלק, הוא מאובזר בלחצני שליטה על מערכת השמע, על מחשב הדרך וכולל גם מערכת בקרת שיוט ואפשרות להגבלת מהירות.
מבחינת היכולות וההיצע הטכנולוגי יש כאן אביזרים בסיסיים רבים אך העדרם של כמה מהם הציק לי מאוד. אתחיל עם הצד החיובי. בגולף החדשה הותקנה מערכת שיכולה לקלוט שהנהג עייף (לפי נתונים שהיא מעכלת על סטיות תכופות מהנתיב וכיו"ב) והיא תאותת בקול כשתבחין בכך ותבקש מהנהג לעצור להתרעננות. יש כאן גם בלם חניה (ברקס בלע"ז) אלקטרו מכני מובנה, מסך מולטימדיה, מערכת מיזוג אלקטרונית מפוצלת שבאופן נדיר כוללת גם פתחי אוורור ליושבים מאחור, מראות צד מתקפלות ומערכת 'סטארט אנד סטופ' המדממת את המנוע בכל עצירה או בלימה. קחו נשימה ותמשיכו: יש כאן גם מערכת התנעה ללא מפתח, תאורה במראות האיפור, פנסי ערפל ותאורה במראות הצד שתקל עליכם את הגישה לרכב, אבל יחד עם זאת ודווקא בגלל שציפיתי כאן לשלמות היו כמה פרטים חסרים. נתחיל בחסרונה של מצלמת הרוורס (שעליה תצטרכו לשלם סכום נכבד), נעבור דרך תאי האכסון הקטנים לכל סיגמנט ונסיים במערכת המולטימדיה שאינה דוברת עברית ואף נתקעה במהלך השימוש. אזכיר רק שנסיעת המבחן התבצעה בגולף קומפורטליין 1.4 ליטר וייתכן שהגרסאות שתחתיה מציעות אבזור פחות רחב.
נדמה שכעת הגיע זמנה של המנה העיקרית, הלא היא הנסיעה עצמה. מנוע הבנזין בנפח 1.4 עם 150 כוחות הסוס ובעל הספק של 25.4 קג"מ המושגים כבר ב1,500 סל"ד, הם נתונים שדי קשה למצוא בסגמנט. העובדה שמנוע הטורבו משודך לתיבת הDSG- בעלת 7 יחסי העברה, מורגשת היטב והופכת את הנסיעה לנסיעה חווייתית. גרסת ה-1.2 חלשה יותר בכל הפרמטרים ויש מתחרות העולות עליה, אבל גם גרסאות משודרגות של המתחרות יתקשו להתחרות מולה. אגב, כדרכי אני משתדל לא להלאות אתכם עם נתוני המנוע ומושגים מיכניים שרק בודדים מבינים בהם, אבל אם תבחנו את הנתונים האלו תראו שעל הנייר הם משתווים כמעט לאלו של רכב המנהלים האהוב של סקודה – הסופרב (לא בגרסת 2016).
נגיעה בדוושת הגז מעיפה אותו קדימה בנהמה ומעניקה תחושה מצוינת, וכאשר ננסה לתחום זאת למספרים נגלה שההאצה מ-0 ל-100 נעשית בתוך 8.2 שניות. כמו האצות הפתיחה גם האצות הביניים מצוינות ותוכלו לצאת לעקיפה מבלי למצמץ ומבלי לחשוב פעמיים. ואין ספק שהגולף עושה את עבודתה הרבה יותר טוב מרכבי מנהלים כאלו ואחרים.
מה שעוד נשאר לנו לבחון כאן זו שתיית הדלק וגודל תא המטען. אז תא המטען גדול למדי ומכיל 380 ליטר ועם קיפול המושבים (ניתן לבחור קיפול של מושב אחד או של שניים, מתוך שלשת האחוריים) תקבלו מקום להטענת עוד כמה עשרות ליטרים. מבחינת הדלק, המציאות בכביש רחוקה מהמבחנים אבל פולקסווגן עשו כאן מאמץ להתאים את עצמם למכוניות החסכוניות של היום ובנסיעה משולבת תאלצו להזין את המיכל בליטר דלק עבור 12.4 קילומטר.
רכב המבחן המשודרג עולה 148,600 והגרסא המינימאלית עולה 132,700. מדובר במחיר יקר משמעותית מהמתחרות אבל לסיכום בהתחשב ביכולות שלו, בכסף הזה תקבלו רכב בעל יכולות מיכניות מתקדמות משמעותית.
בארץ הוא נתקל בקשת רחבה של מתחרים – כמו הפיג'ו 308 החדש שנושף חזק בעורפו, קיה סיד, מיצובישי לאנסר, סיטרואן C4, וכמובן טויוטה אוריס. באירופה לעומת זאת, וזה מה שחשוב לגרמנים, הוא היה ההאצ'בק הנמכר ביותר בשנת 2014.
המראה של הגולף היה ונשאר עשיר, וכמעט שלא השתנה. יחד עם זאת, בגרסת 2015 הוא קיבל עוד כמה קימורים ומתיחת פנים ופנסי לד מרשימים. בגדול, הוא הפך לרחב, נמוך וארוך יותר. אורכו עומד על 4.34 מטרים והרוחב עומד על 180 סנטימטרים והנתונים האלו מורגשים גם חיצונית ומשווים לו מראה של רכב שנוכחותו מורגשת. למרות שצעירים נוטים להתייחס אליו כאל רכב ספורט, המראה שלו משדר איפוק, בגרות וחשיבות, יותר מאשר רכב ספורט. גם העובדה שהמחיר שלו יקר יחסית למתחרים מרחיק ממנו את הצעירים חובבי הוצאת העיניים, וגורמות לו להיות נחלת פנסיונרים או אנשים מבוססים בגילאי 30 וצפונה.
העובדה שרבים, לפחות בציבור החרדי, עדיין מסובבים את מראם למראה אברך מן השורה שנוהג בגולף, מראה שהוא עדיין נשאר עם התדמית העשירה והמפונקת. לא כזו שכל אחד יכול להגיע אליו.
החלל הפנימי של הגולף נראה עשיר ונראה שנעשתה כאן ניסיון להשוות אותו לאחיו הגדולים. הכול נמצא בדיוק היכן שצריך, ללא לחצנים מיותרים ומעמיסים. הדשבורד איכותי ונעים למגע והקונסולה המרכזית קיבלה שדרוג ומשדרת עוצמה, והיא חלקה וחפה מעומסים. תחתית ההגה קטומה (כלומר הגה בעל שלש צלעות) כקריצה לחובבי הספורט ובדומה להגה של פיג'ו 308. ואם דיברנו על ההגה, הוא מצופה עור ומעניק תחושה כיפית לנהג ולמרות שהוא נראה חלק, הוא מאובזר בלחצני שליטה על מערכת השמע, על מחשב הדרך וכולל גם מערכת בקרת שיוט ואפשרות להגבלת מהירות.
מבחינת היכולות וההיצע הטכנולוגי יש כאן אביזרים בסיסיים רבים אך העדרם של כמה מהם הציק לי מאוד. אתחיל עם הצד החיובי. בגולף החדשה הותקנה מערכת שיכולה לקלוט שהנהג עייף (לפי נתונים שהיא מעכלת על סטיות תכופות מהנתיב וכיו"ב) והיא תאותת בקול כשתבחין בכך ותבקש מהנהג לעצור להתרעננות. יש כאן גם בלם חניה (ברקס בלע"ז) אלקטרו מכני מובנה, מסך מולטימדיה, מערכת מיזוג אלקטרונית מפוצלת שבאופן נדיר כוללת גם פתחי אוורור ליושבים מאחור, מראות צד מתקפלות ומערכת 'סטארט אנד סטופ' המדממת את המנוע בכל עצירה או בלימה. קחו נשימה ותמשיכו: יש כאן גם מערכת התנעה ללא מפתח, תאורה במראות האיפור, פנסי ערפל ותאורה במראות הצד שתקל עליכם את הגישה לרכב, אבל יחד עם זאת ודווקא בגלל שציפיתי כאן לשלמות היו כמה פרטים חסרים. נתחיל בחסרונה של מצלמת הרוורס (שעליה תצטרכו לשלם סכום נכבד), נעבור דרך תאי האכסון הקטנים לכל סיגמנט ונסיים במערכת המולטימדיה שאינה דוברת עברית ואף נתקעה במהלך השימוש. אזכיר רק שנסיעת המבחן התבצעה בגולף קומפורטליין 1.4 ליטר וייתכן שהגרסאות שתחתיה מציעות אבזור פחות רחב.
נדמה שכעת הגיע זמנה של המנה העיקרית, הלא היא הנסיעה עצמה. מנוע הבנזין בנפח 1.4 עם 150 כוחות הסוס ובעל הספק של 25.4 קג"מ המושגים כבר ב1,500 סל"ד, הם נתונים שדי קשה למצוא בסגמנט. העובדה שמנוע הטורבו משודך לתיבת הDSG- בעלת 7 יחסי העברה, מורגשת היטב והופכת את הנסיעה לנסיעה חווייתית. גרסת ה-1.2 חלשה יותר בכל הפרמטרים ויש מתחרות העולות עליה, אבל גם גרסאות משודרגות של המתחרות יתקשו להתחרות מולה. אגב, כדרכי אני משתדל לא להלאות אתכם עם נתוני המנוע ומושגים מיכניים שרק בודדים מבינים בהם, אבל אם תבחנו את הנתונים האלו תראו שעל הנייר הם משתווים כמעט לאלו של רכב המנהלים האהוב של סקודה – הסופרב (לא בגרסת 2016).
נגיעה בדוושת הגז מעיפה אותו קדימה בנהמה ומעניקה תחושה מצוינת, וכאשר ננסה לתחום זאת למספרים נגלה שההאצה מ-0 ל-100 נעשית בתוך 8.2 שניות. כמו האצות הפתיחה גם האצות הביניים מצוינות ותוכלו לצאת לעקיפה מבלי למצמץ ומבלי לחשוב פעמיים. ואין ספק שהגולף עושה את עבודתה הרבה יותר טוב מרכבי מנהלים כאלו ואחרים.
מה שעוד נשאר לנו לבחון כאן זו שתיית הדלק וגודל תא המטען. אז תא המטען גדול למדי ומכיל 380 ליטר ועם קיפול המושבים (ניתן לבחור קיפול של מושב אחד או של שניים, מתוך שלשת האחוריים) תקבלו מקום להטענת עוד כמה עשרות ליטרים. מבחינת הדלק, המציאות בכביש רחוקה מהמבחנים אבל פולקסווגן עשו כאן מאמץ להתאים את עצמם למכוניות החסכוניות של היום ובנסיעה משולבת תאלצו להזין את המיכל בליטר דלק עבור 12.4 קילומטר.
רכב המבחן המשודרג עולה 148,600 והגרסא המינימאלית עולה 132,700. מדובר במחיר יקר משמעותית מהמתחרות אבל לסיכום בהתחשב ביכולות שלו, בכסף הזה תקבלו רכב בעל יכולות מיכניות מתקדמות משמעותית.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות