בג"צ: לשנות את החוק האוסר על בני ישיבה לצאת לחו"ל
בני ישיבה טענו כי האיסור לצאת לחו"ל פוגע בחוק יסוד חופש האדם וחרותו. השופט הדתי אליקים רובינשטיין פסק לדחות את העתירה, אך דעת הרוב היתה כי יש לשנות את החוק בכל הנוגע לבני ישיבות מעל גיל 22
אפשר להדק חגורות? צילום אילוסטרציה
פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון בסוגית היציאה לחו"ל של בני ישיבות: בג"צ הורה לכנסת ולשר הבטחון לשנות את החוק, כך שיתאפשר לכל בן ישיבה מעל גיל 22 לצאת לחו"ל באופן חופשי בימי בין הזמנים.
למרבה הפלא, דווקא השופט חובש הכיפה, אליקים רובינשטיין, פסק בדעת מיעוט נגד בני הישיבות, ואילו שני השופטים האחרים, ארבל וג'ובראן, צידדו חלקית בעד בני הישיבות.
את העתירה הגישו שני בני ישיבה כנגד שר הבטחון, בטענה כי האיסור לצאת לחו"ל בהסדר של דחיית שירות לא אמור לחול על ימי בין הזמנים.
כיום מותר לבני ישיבה מתחת לגיל 22 לצאת באישור צבאי רק פעם אחת לחו"ל בשלוש שנים, לתקופה של לא יותר מחודש. בני ישיבה שלמעלה מגיל 22 יכולים לצאת פעם בשנה, ואילו אלו שמעל גיל 29 יכול לצאת ללא הגבלה – באישור הגורם הצבאי. לטענת העותרים, תקנות אלו נוגדות את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
אחד מהעותרים אף ציין כי ביקש לצאת לחו"ל ללוות את סבתו לחתונה ולהחזירה – ובקשתו נדחתה.
מנגד, עמדת משרד הבטחון היתה כי על-פי החוק אישור היציאה לחו"ל למי שנדחה שירותו לפי חוק טל נתון בידי משרד הבטחון, במסגרת התקנות המיוחדות. המשיבים הוסיפו גם כי אישור יציאה בלתי מוגבל לחו"ל ירחיב את ההפליה של אי-גיוסם של בני הישיבות לצה"ל.
בפסק דין של השופט חובש הכיפה אליקים רובינשטיין, הוא פלפול בסוגיה ההלכתית של ההיתר לצאת לחו"ל. רובינשטיין ציטט את ה'חפץ חיים' שפסק כי "אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן הגויים, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לצאת לשכון בחוץ לארץ אסור".
בהמשך ציטט את הרב אליעזר מנחם מן שך, "זקן ראשי הישיבות בדור האחרון" כדבריו, שבמכתב לראשי הישיבות מתח ביקורת על טיולים של בני הישיבות בימי החופשות, אף בארץ, "שהפריצות הגיעה לדרגה שפלה מאוד וההפקרות שולטת בלי מעצור".
דווקא השופט אליקים רובינשטיין החליט לדחות את העתירה של בני הישיבות, ופסק בדעת מיעוט כי "גם התומכים באופן ערכי ומובהק בלימוד התורה כעמוד תווך מתמיד, ואני בתוכם, אינם יכולים בהגינות ליתן ידם להרחבת הפריבילגיות למי שאינו משרת".
באופן פרדוכסלי (או שלא), השופטת ארבל צידדה חלקית בבני הישיבה. ארבל כתבה בפסק הדין כי "הגבלה על ציבור רחב של בני ישיבות לצאת בחופשותיהם לחו"ל ללא קבלת אישור על ידי גורם שלטוני נראית על פניה בלתי מידתית וחסרת תכלית ראויה". ארבל פסקה כי יש להבחין בין בני ישיבות מתחת לגיל 22 או מעל – שעברו כבר את שלב הגיוס הסדיר – ואיסור היציאה לחו"ל עליהם הוא אפליה ופגיעה בחוק יסוד חופש האדם וחרותו.
גם השופט ג'ובראן הצטרף לדבריה של השופטת ארבל, וברוב דעות נפסק כי "יש לפנות למחוקק לבחון שנית את ההסדר הקבוע בתקנות ולשנותו ככל האמור בבחורי ישיבות מעל לגיל 22 או 23 שנים".
למרבה הפלא, דווקא השופט חובש הכיפה, אליקים רובינשטיין, פסק בדעת מיעוט נגד בני הישיבות, ואילו שני השופטים האחרים, ארבל וג'ובראן, צידדו חלקית בעד בני הישיבות.
את העתירה הגישו שני בני ישיבה כנגד שר הבטחון, בטענה כי האיסור לצאת לחו"ל בהסדר של דחיית שירות לא אמור לחול על ימי בין הזמנים.
כיום מותר לבני ישיבה מתחת לגיל 22 לצאת באישור צבאי רק פעם אחת לחו"ל בשלוש שנים, לתקופה של לא יותר מחודש. בני ישיבה שלמעלה מגיל 22 יכולים לצאת פעם בשנה, ואילו אלו שמעל גיל 29 יכול לצאת ללא הגבלה – באישור הגורם הצבאי. לטענת העותרים, תקנות אלו נוגדות את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
אחד מהעותרים אף ציין כי ביקש לצאת לחו"ל ללוות את סבתו לחתונה ולהחזירה – ובקשתו נדחתה.
מנגד, עמדת משרד הבטחון היתה כי על-פי החוק אישור היציאה לחו"ל למי שנדחה שירותו לפי חוק טל נתון בידי משרד הבטחון, במסגרת התקנות המיוחדות. המשיבים הוסיפו גם כי אישור יציאה בלתי מוגבל לחו"ל ירחיב את ההפליה של אי-גיוסם של בני הישיבות לצה"ל.
בפסק דין של השופט חובש הכיפה אליקים רובינשטיין, הוא פלפול בסוגיה ההלכתית של ההיתר לצאת לחו"ל. רובינשטיין ציטט את ה'חפץ חיים' שפסק כי "אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן הגויים, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לצאת לשכון בחוץ לארץ אסור".
בהמשך ציטט את הרב אליעזר מנחם מן שך, "זקן ראשי הישיבות בדור האחרון" כדבריו, שבמכתב לראשי הישיבות מתח ביקורת על טיולים של בני הישיבות בימי החופשות, אף בארץ, "שהפריצות הגיעה לדרגה שפלה מאוד וההפקרות שולטת בלי מעצור".
דווקא השופט אליקים רובינשטיין החליט לדחות את העתירה של בני הישיבות, ופסק בדעת מיעוט כי "גם התומכים באופן ערכי ומובהק בלימוד התורה כעמוד תווך מתמיד, ואני בתוכם, אינם יכולים בהגינות ליתן ידם להרחבת הפריבילגיות למי שאינו משרת".
באופן פרדוכסלי (או שלא), השופטת ארבל צידדה חלקית בבני הישיבה. ארבל כתבה בפסק הדין כי "הגבלה על ציבור רחב של בני ישיבות לצאת בחופשותיהם לחו"ל ללא קבלת אישור על ידי גורם שלטוני נראית על פניה בלתי מידתית וחסרת תכלית ראויה". ארבל פסקה כי יש להבחין בין בני ישיבות מתחת לגיל 22 או מעל – שעברו כבר את שלב הגיוס הסדיר – ואיסור היציאה לחו"ל עליהם הוא אפליה ופגיעה בחוק יסוד חופש האדם וחרותו.
גם השופט ג'ובראן הצטרף לדבריה של השופטת ארבל, וברוב דעות נפסק כי "יש לפנות למחוקק לבחון שנית את ההסדר הקבוע בתקנות ולשנותו ככל האמור בבחורי ישיבות מעל לגיל 22 או 23 שנים".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 23 תגובות