ט"ז ניסן התשפ"ד
24.04.2024

פשקעוויל ביידיש

זה צבעוני, זה נחמד, והדיסק ביידיש של פקע"ר הוא אפילו אייטם פותח בחדשות בערוצי הטלוויזיה, אבל זה רק קיבע את הדעות הקדומות שיש כלפי החרדים • ישעיה (שי) הורוויץ 'מחוץ לקופסא'

פשקעוויל ביידיש



מנהלי שיווק חילוניים, מאוד אוהבים להשתמש במילה "פשקעוויל". בהטיות שונות, עם טעויות ובמהלך פגישות עם אנשי מדיה ופרסום חרדיים. לעיתים מזומנות, כשאני נפגש עמם ומציג בפניהם אופציות שונות לפרסום ושיווק באמצעי המדיה השונים (עיתונים, רדיו, יח"צ, פעילות קד"מ וכו'), תמיד יקפוץ אחד המשתתפים החילונים באמירה: "רגע, רגע, שכחת. מה לגבי (וכאן תבוא נשימה עמוקה) הפקאהשעאוויליים האלה? (הטעות במקור) זה מאוד חשוב במגזר, לא כך?!".

מספיק שפעם הם קראו משהו, או מישהו סיפר להם שלציבור החרדי קיים ערוץ פרסום חשוב בשם "פשקווילים", וכי בשבט המוזר הזה במאה שערים זהו כלי שיווקי רב עוצמה, ומאז תמיד הם יפגינו את הידענות האדירה שלהם על המגזר החרדי, בשימוש במלה המתנגנת הזו.

בדיוק כך הרגשתי מול מתקפת היחצנות של פקע"ר או רח"ל (פיקוד העורף \ רשות חירום לאומית) והדיסק שלהם ביידיש. שאגב, עד לרגע זה לא זכיתי - לא אני ולא שכני החרדים - לקבלו בתיבות הדואר.

ישבו להם שבעה חכמי פיקוד העורף סביב שולחן אחד עם כמה יחצנים חרדיים. מיד קפץ מישהו ואמר: "אה, לציבור החרדי? טוב חייבים, אבל חייבים את הנו, איך קוראים לזה פשקווילים, וגם דיסק מוקלט עם הוראות החירום ביידיש". כאילו הציבור החרדי לא מבין עברית. כאילו החרדים הם איזה שבט נידח בעיירה בפולין.

זה צבעוני, זה נחמד, וזה אפילו אייטם פותח במהדורות החדשות בערוץ הראשון, השני והעשירי, אבל זה רק קיבע במסמרות נוספות את הדעות הקדומות שיש כלפי החרדים.

סטריאוטיפ שאינו מדויק בעליל.

אז רבותי בפקע"ר, ראשית, שאי"ה רח"ל שלא נזדקק לשירותי החירום שלכם ביידיש וגם לא בעברית. ומאחר שגם בשנה הבאה אתם מתכננים תרגיל עורף גדול, לידיעתכם, כן, למרבה ההפתעה חרדים מדברים עברית. הם אפילו קוראים עברית, וחלקם אפילו יודעים לכתוב (כן, לכתוב) עברית. אפילו שהיא לא תקינה במיוחד. אז, לא צריך יידיש. ההיפך הוא הנכון: יש המון חרדים שלא מבינים יידיש, ורובם המכריע לא יודעים לכתוב מילה אחת ביידיש.

כן, והנה עוד מידע חינם: לציבור החרדי יש, בלי עין הרע כן לא ירבו, 2 ערוצי רדיו (לאשכנזים ולספרדים), 3 עיתונים יומיים (לליטאים, לחסידים ולעוד סוג של חסידים), עוד כחצי תריסר שבועונים (לכולם, לחלקם ולעוד חלק שלא קורא את מה שכולם קוראים), ויש עוד תריסר וחצי מקומונים, ירחונים, עלונים לכל עיר ועיר ולכל חסידות וחסידות. ויש אפילו כמה אתרי אינטרנט (כשר ולצורכי עבודה, כמובן).

בקיצור: יותר מאשר שני העיתונים וחצי שיש לכל הציבור החילוני בישראל, ואנו גם מקבלים בתיבות הדואר מידע פרסומי בעברית (לא ביידיש) מחברות שונות. אז, פשקווילים זה באמת משהו מאוד נחמד, אבל בעיקר בשביל להחזיק את הקירות המתמוטטים של מאה שערים.

ועוד משהו: בפעם הבאה שאתם מפיצים את הדיסקים, צרו איתי קשר, אתן לכם את הכתובת שלי. הבן שלי רוצה לצרף אותו לאוסף.

היהודונים של אובמה

היה זה באחת מתוכניות הבוקר של רשת ב'. מנחה התוכנית, העמיד בטור ארוך פרשנים, שרים, חברי כנסת ומומחים, שעלו בזה אחד זה לשידור, למחרת פגישת אובמה ונתניהו בוושינגטון.

טון הדיבור של המנחה, ניסוח השאלות וסגנונם היו מקוממות. השדרן הבכיר חיפש בכוח את המרואיין שיאמר: "אובמה סטר לנתניהו בפנים וגירש אותו מהחדר הסגלגל". לצערו של המנחה, לא היה מי שיאמר זאת. כאשר אפסו התקוות - העלה המנחה לשידור מרואיין וקיים סימולציה בו שיחקו השניים משחק תפקידים: כאילו הם נתניהו ואובמה. המנחה היה אובמה, כמובן. ונגד נתניהו. החד צדדיות השקופה של המנחה עוררה בי קבס.

כיביתי את הרדיו.

תמהתי: מה מביא ישראלים להביע עמדות, לייצג דעות ולטעון טיעונים השייכים לגרועים שבאויבנו?

מה גורר את יוסי ביילין - חוץ מן העובדה שהוא מתפרנס יפה מהעניין - לגרור את רגליו בוושינגטון, במטרה לשכנע את הנשיא אובמה ואנשיו לכפות על ממשלת ישראל לאמץ את יוזמת ז'נבה, הכוללת, כידוע, את חלוקת ירושלים והקמת מדינה פלסטינית? מה מביא אנשים בעלי דעת, לפרסם טורים הנוטפים שנאת ישראל? מה גורם לאנשי אקדמיה "פוסט ציוניים" להוביל פרסומים שקריים המשמיצים את ישראל? מדוע זה "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" בתחום הפוליטי, בהפגנות כתף אל כתף עם פלסטינים, בהובלת יוזמות פלסטיניות, כדוגמת חרם אקדמי על ישראל ופעילויות אחרות המשחקות נגד ישראל והאינטרסים שלה?

מהיכן היסוד הנפשי הזה של יהודים קשי עורף, להפנות עורף לערבות ההדדית הטבועה בהם? להפנות גב לאחים ולהאיר פנים לאויבים? לרחם על אכזרים? ללמד עליהם זכות ולסייע, לאויבים המרים ביותר שלנו? מאיזה תהומות מגיעות מאגרי השנאה העצמית?

אין ספק כי מדובר באובדן ערכים. כאשר מה שמנחה אותם זה לא מוסר אלוקי, אלא מוסר אנושי גמיש, כל תפיסת העולם מתעוותת.

הראיה הופכת להיות מוגבלת. מה שעומד על הפרק זה כאן ועכשיו: הכבוד האקדמי, להיות חלק מהעולם ה"נאור" כביכול, לקבל עמדה שלטונית, להשקיט מצפון באמצעות החשיבה כי 'כל בני האדם שווים'.

כולם זוכרים היטב את דבריו החריפים של מרן הגרא"מ שך זצ"ל נגד שמעון פרס שהסתובב בעולם בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ותקף את שלטון הימין על סברה ושתילה. מי שמכיר את הסיפור, יופתע איך ישראל הוכתמה בכתם "הרוצח", אף שידה של ישראל לא הייתה כלל במעל. דורות של פלסטינים וסתם ערבים גדלו בשנאה ספוגה מהמיתוסים השקריים הנפוצים הללו, שישראל הוחתמה בהם. שלא לדבר על מוציאי הדיבה סביב עופרת יצוקה, חומת מגן וקדימה לכך 'דיר יאסין' ופרשיות "טבח" נוספות.

אנשי קדימה, אף הם חוככים את ידיהם בהנאה כאשר אובמה מאמץ את סיסמת "שתי מדינות לשתי עמים". לא אתפלא אם כמו ביילין, גם דמויות נוספות מסביבתה של לבני או בשמאל הישראלי, מעבירים רמזים לכיוונם של אנשי אובמה (יהודים, כמובן) ללחוץ על ישראל להקפיא התנחלויות, להכריח את נתניהו להסכים לעיקרון 'שתי מדינות לשתי עמים'.

מבחינתם של אלו, שהאו"ם יטיל וטו, שנתניהו יוצלף בראש חוצות, שמדינות יחרימו את ישראל. העיקר שהם יקבלו לאחר מכן את מקום הכבוד בראש השולחן בפאנלים אירופאיים צוננים.

אולי מה שבאמת צריך כאן זה שתי מדינות. מדינה אחת לנו ומדינה אחת להם - יחד עם אבו מאזן ותוכנית הבוקר של 'קול ישראל'.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד