1. עמוד הבית
  2. תיירות
  3. חדשות תיירות

בתוך מאגר מים: גת לייצור יין מהתקופה הביזנטית

גת עתיקה לייצור יין מהתקופה הביזנטית התגלתה לאחרונה במסגרת חפירה ארכיאולוגית, שהובילה רשות הטבע והגנים, במאגר מים עתיק מהתקופה הרומית בגן הלאומי ציפורי. מדובר בתגלית נדירה ויוצאת דופן מבחינה ארכיאולוגית
Print אלי שלזינגר , כ"ז סיון תשע"ח 10/06/2018 15:32

גת לייצור יין מהתקופה הביזנטית נמצאה במאגר מים מהתקופה הרומית הגת. צילום: ד"ר צביקה צוק רשות הטבע והגנים





גת (משטח דריכה ובור היקוות) עתיקה לייצור יין מהתקופה הביזנטית (מאות 7-4 לספירה) התגלתה לאחרונה במסגרת חפירה ארכיאולוגית, שהובילה רשות הטבע והגנים, במאגר מים עתיק מהתקופה הרומית בגן הלאומי ציפורי. מדובר בתגלית נדירה ויוצאת דופן מבחינה ארכיאולוגית, מאחר ועד כה לא נמצא ותועד בשום מקום בארץ מצב בו השתמשו בגת ליין שהותקנה בשימוש משני בתוך מאגר המים עתיק מקורה בקשתות שיצא מכלל שימוש.

צילום: ד"ר צביקה צוק רשות הטבע והגנים

ממצא זה התגלה במסגרת חפירות לצורכי פיתוח תיירותי בגן הלאומי ציפורי ומחקר מדעי של רשות הטבע והגנים בהובלת ד"ר צביקה צוק, מנהל אגף ארכיאולוגיה ברשות הטבע והגנים, יחד עם ד"ר יוסי בורדוביץ וד"ר דרור בן יוסף, שניהם ארכיאולוגים ברשות, בשיתוף ובמימון חלקי של פרופ' ג'ים פרקר, סגן נשיא הסמינר התיאולוגי בפטיסטי ובחסות רשות העתיקות.

לפי החוקרים, לאחר שמאגר המים העתיק יצא מכלל שימוש, כנראה במאה ה-4 לספירה, הכשירו אותו בשלב מאוחר יותר לגת באמצעות תוספות בנייה וחציבה.

מידות משטח הדריכה של הגת הן 3.2x4.2 מ' והיא חצובה בסלע. במרכז המשטח שקע שנועד לבורג לסחיטה המשנית. רוב החציבה נעשתה כבר בעת התקנת המאגר. לגת, בור ההיקוות בגודל 1.5X1.7 מ', ובעומק של 2.15 מ' ולו ארבע מדרגות גבוהות המאפשרות ירידה לקרקעיתו.



גת קטנה, או תא לאכסון זמני של הענבים, נמצאה צמודה אליה במידות 1.7X1.9 מ' ובור היקוות קטן ואליפטי במידות של 0.7-0.6 מ' בעומק של כ-0.5 מ'.

ייצור היין בארץ ישראל פרח מאוד בתקופה הביזנטית בשל השימוש הרב בו לשתייה של היהודים, הנוצרים והשומרונים. אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופה זו הגיעה לשיא וחלק מהיין אף נועד ליצוא.

לדברי ד"ר צביקה צוק, מנהל אגף ארכיאולוגיה ברשות הטבע והגנים, "גת זו נמצאה בתוך מאגר המים הגדול מבין שני מאגרי הקשתות בגן לאומי ציפורי, שהינם חלק ממערכת המים המרשימה באתר, הכוללת גם אמות מים ארוכות שסיפקו מים לעיר העתיקה ציפורי. שטח המאגר הגדול בו נמצאה הגת הוא 5X9 מטר, עומקו 3.5 מטר ותקרתו נשענה על גבי חמש קשתות".



צוק מוסיף כי "הטיח שמצפה את הקירות ואבני הקשתות של שני המאגרים הוא טיח לבן על גבי טיט אפור, המעיד כי הם נחצבו ונבנו במאה הראשונה או ראשית המאה השנייה לספירה. על פי ההערכות הם שימשו כ'בריכת המים' של ציפורי העתיקה".

צוק מסכם כי "כבר עתה עם השלמת החפירות, יכולים המבקרים בגן הלאומי ציפורי להתרשם מיופיים ועוצמתם של מאגרי המים העתיקים לרבות הגת העתיקה שהתגלתה".



מאגרים אלו נמצאים בצמוד וממזרח למבנה המבואה של הגן הלאומי.

במהלך החפירות הצליחו צוות החפירה ואנשי רשות הטבע והגנים להעתיק ממקומו עץ חרוב עתיק שגדל בתוך המאגר, וגילו על פי ההערכות הוא כ-100 שנים. במבצע מורכב שכלל את ענף היער של רשות הטבע והגנים, עובדי גן לאומי ציפורי בסיוע מחפרון ומנוף הועתק העץ בהצלחה לצד השני של מבואת הכניסה לגן הלאומי בסמוך לעצי זית.



חפירת מאגרי הקשתות החלה בשנת 2002 עם הקמת בניין המבואה. בחפירה השתתפו תלמידים מבי"ס הריאלי בחיפה ומבית הספר עודד שבאזור יודפת. כן השתתפו מתנדבים רבים, ביניהם מעמותת 'עמיתים לטיולים' ומהסמינר התיאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס. חלק מהחפירה נעשה גם על ידי פועלים מחברת מ.מ.ס. אנשי הגן הלאומי ציפורי ומנהליו יגאל יונש ומיטל אהרון העניקו סיוע רב לכל צורכי החפירה.

עם השלמת החפירה, בכוונת רשות הטבע והגנים לשחזר חלק מהקשתות והגג ולהציג את המקום למבקרים בצורה המיטבית.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.