י' ניסן התשפ"ד
18.04.2024

ההכשר המושלם או מונופול ציני ודורסני? מי את 'העדה החרדית'

על רקע הסערה אליה נקלע ועד הכשרות של 'העדה החרדית', יצא 'בחדרי חרדים' לבדוק, אחת ולתמיד, את גוף הכשרות הגדול בישראל, המגלגל מיליונים רבים • כיצד הפך הכשר הבוטיק לאימפריה שהוא כיום, והאם אכן מדובר בהכשר מהודר? • מיוחד

צילום ארכיון: חיים גולדברג, קנייטש
צילום ארכיון: חיים גולדברג, קנייטש



סערת היין
ביממה האחרונה מצוי וועד הכשרות של בד"ץ 'העדה החרדית' במוקד סערה ציבורית נרחבת, על רקע הוראה שניפק – האוסרת על יקבים לאפשר לעובדים ממוצא אתיופי לגעת ביין. בעקבות השיח המתלהם שהתפתח בנושא, יצא 'בחדרי חרדים' לבדוק את הארגון שבמוקד הדרמה, התהליך המרתק שעבר בדרכו להפוך לגוף הכשרות הגדול בישראל, והעמדות החלוקות שהוא מעורר בקרב רבים וטובים.

הכשר 'העדה', הידוע במאה שערים כ'וועד הכשרע'ס של העיידה', הופך בשנים האחרונות בהדרגה לכמעט מונופול בתחום הכשרות, המגלגל מיליונים רבים, כאשר כל חברות המשק הגדולות דואגות להתהדר בחותמתו היוקרתית על מוצריהן. ביניהן ניתן למנות בין היתר את טמפו, תנובה, טרה, אסם, עלית, אנג'ל ועוד.

התעלומה מתעצמת כאשר זוכרים כי גוף הכשרות הגדול והמשפיע ביותר על המשק הישראלי, משתייך למעשה לאחד הפלגים החרדיים הקיצוניים ביותר במדינה, ובעצמו נחשב לבעל החומרות הכי נוקשות בענף.

בשנה הבאה מציינת 'העדה החרדית' מאה שנה ליסודה אך גוף הכשרות הממוסד קיים 70 שנה בערך - כך על פי ההיסטוריונים. אחד ההיסטוריונים הבקיאים יודע לספר כי תהליך הפיכתו של ההכשר לפופולרי כל כך, החל מאז מינוי הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל, בעל ה'מנחת יצחק', לראב"ד 'העדה החרדית' בשנת תשל"ב ומאוחר יותר לגאב"ד, כשהוא מכניס את כל החומרות והדקדוקים שהפכו לסימן ההיכר של 'העדה'.

מומחה הכשרות, הרב יוסף זריצקי, העוסק בתחום הכשרויות למעלה משלושים שנה, שוטח בפני 'בחדרי חרדים' את גרסתו באשר להכשר, שככל שפופולריותו גוברת – כך גם המחלוקת העזה האופפת אותו.

הרב זריצקי מתחיל את דבריו בהתייחסות לסערת האתיופים, שנחשפה אתמול ב'כאן 11', ואומר: "זה לא היה ולא נברא. מדובר בהשמצה זולה ובהסתה חמורה".

לדבריו:" הרי ביקבים יש שערים סגורים וחומות ברזל בגלל ההלכה, כי מי שלא שומר שבת או גוי שנוגע ביין - היין נפסל. וביקבים זה יכול להיות חמישים אלף ליטר שנפסלים ברגע, ולכן שמים חומות ושערים. האתיופי שדיבר אתמול, הוא יודע את זה - שהעבירו אותו בעבודה מקום כי הוא לא עמד בתנאים, ולכן הוא חוצפן".

"עכשיו", הוא אומר ל'בחדרי', "בד"ץ 'העדה החרדית' הם נוקשים. יש להם דרישות מחמירות ביותר. אני מכיר אותם הרבה שנים והם עומדים על הדרישות שלהם. אנשים אוהבים אמת. אנשים לא אוהבים כשרות שמזייפת, כמו כאלו ששולחים משגיח פעם בשנתיים".

"זוהי כשרות אמתית, שנמצאת כל הזמן עם היד על הדופק - 24 שעות יש להם צי ענק של משגיחים שעונה על כל הפתרונות דהיינו שאם יש בעיה הכי קטנה עם משגיח הם שולחים מיד משגיח. ברגע שיש בעיה הכי קטנה, מיד יש בית דין שמתכנס דן, ומחליט בבעיה לכן הם הגיעו לאן שהגיעו", אומר הרב זריצקי.

על מנת להמחיש את הפער, לדבריו, בין 'העדה' לשאר ההכשרים, אומר הרב ל'בחדרי': "אספר לך סיפור. מדובר בסיפור שהיה איתי, מה שנקרא 'בדידי הווא עובדא'. מתקשרת אלי בחורה מחברון, ומספרת לי שהיא גרה בתוך הכרמים. שאלתי אותה, 'מה זה בתוך הכרמים? את לא מפחדת לגור בתוך הערבים, בתוך חברון?'. היא משיבה לי, 'מי שמפחד מאחד לא מפחד מאף אחד'".

"והיא מספרת בטלפון שכל השטח שבו היא נמצאת, זה שטח של 'כלאים'. יש פה שדות מלאים בזרעים: פלפלים, מלפפונים ואבטיחים - בתוך הכרמים. ומכיוון שאני קשור ומכיר הרבה כשרויות, התקשרתי למספר כשרויות שאני יודע שעובדים באזור. כולם אמרו, 'למה אתה סתם אומר, זה לא נכון וכל מיני תירוצים שונים'".

"כשהתקשרתי ל'עדה החרדית', הם שאלו איפה זה בדיוק נמצא. הבאתי להם את המספר של אותה בחורה, והם ביררו על המקום. אחד המשגיחים והבודקים הראשיים, הרב שמואל סולובייצ'יק, התקשר אלי למחרת וספר שנסע לשטח ולא מצא בתחילה את הבחורה, אך לאחר מאמצים הם מצאו אותה, והם נסעו 12 קילומטר ומצאו שטח שהכל כלאים".

הוא לא מסתפק בסיפור, ומוסיף: "אנשים מתקשרים אלי עם שאלות וספקות, ומתריעים על כל מיני פרצות. תמיד כשהתקשרתי לעדה החרדית, מיד הם מטפלים בזה - לא אחרי שעה, אלא אחרי דקה. אין שום הכשר שמגיע לקרסוליים שלהם. הם מתייחסים לכל אחד ואחד, וזאת מעצמה שעובדת".

בשלב זה חוזר הרב זריצקי בשיחתו עם 'בחדרי' לסערת העובדים האתיופים, וטוען: "לכן כל הסיפור בברקן זו הסתה לשמה. רק לפני כמה חודשים המשטרה הרביצה לאתיופים, וזה עבר בשתיקה. ופה מיד כולם כמרקחה. יחרימו את 'העדה', יחרימו את ברקן, מה קרה לנו?".

את העמדה המנוגדת, ובאופן קוטבי למדי, מצגי בשיחה עם 'בחדרי חרדים' איש ירושלים הוותיק, הרב ישראל גליס. הוא טוען כי מדובר בכשרות שהפכה לעסק כלכלי נטו, וטוען כי 'העדה החרדית' של היום, איננה 'העדה החרדית' של פעם...

הרב גליס משלב בדבריו היסטוריה משפחתית, ומספר: "אני זוכר את וועד הכשרות של פעם. אבי היה מזכיר 'העדה החרדית' בתקופת הקמת המדינה. בבית לא היתה פרנסה, והוא הלך לעבוד בעיריית ירושלים - וקיבל המלצה מהעדה החרדית. היום זה לא היה קורה".

"היום זו ממלכה אחרת, מדובר בהכנסות של מיליונים עם משגיחים ברחבי הארץ והעולם", טוען הרב גליס בשיחתו עם 'בחדרי'. "תבין", הוא אומר, "אתה לוקח אבקת שום. אתה חושב שטחנו אותו ושמו אותו בתוך קופסה, היישר לחנות. יש לזה 14 מרכיבים, מכל הסוגים, ואת זה הם מביאים מכל העולם. בשביל זה צריכים משגיחים בכל העולם. היום במשרדים שלהם יש לוויינים, שהערבים בחקלאות לא יכניסו דברים. והם שולטים על כל המקומות".

כשהוא עובר למתקפה חריפה, מוסיף הרב גליס ל'בחדרי':: "הם שולטים היום בשוק, וזה לא רק טמפו - זה גם טרה. תראה מה קרה לטרה, הם עזבו את 'אגודת ישראל' - הכל בשביל 'העדה', והכל כלכלי".

לדבריו: "הם גם לא הכי מחמירים. בעבר היה ציבור יותר קטן, ויותר החמרה. לא היו כל כך הרבה מפעלים. אני מכיר מקומות שבהם 'העדה' סומכים על הרב המקומי, או על המשגיח שנמצא בשביל כמה כשרויות. יש להם שיגעונות למיניהם, הם הרי צריכים להראות שהם שונים מכולם".

הרב גליס לא מסתפק בכך, וטוען ל'בחדרי' בסיום השיחה: "אני מכיר את אחד ממומחי הכשרות הגדולים ,שאם הוא יחשוף מה שיש לו על 'העדה' - זה יהיה גרוע מאוד -והוא מפחד לפרסם את זה. אם אתה שואל אותי, אסור להכניס שום דבר לפה מכשרות 'העדה החרדית'. זה נטו כלכלי".

'בחדרי חרדים' פנה לקבל את תגובת ועד הכשרות, אך כל הניסיונות עלו בתוהו. לכשתתקבל תגובה - היא תתפרסם במלואה.
העדה החרדית סערת האתיופים הרב יוסף זריצקי הרב ישראל גליס יקבי ברקן

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 19 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד