1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

הראיון המחפיר ב'ידיעות' עם רב המחבלים

מחפיר: בזמן שהדרום בוער ואנשיו שועטים אל הגדר - 'העיתון של המדינה' בוחר לתת לארכי-טרוריסט את עמוד השער באמתלה של "שלום" ו"שינוי היסטורי" | דעה

Print יוסי אסולין , כ"ט תשרי תשע"ט 08/10/2018 09:14

מתגאים בחיית טרף מלא דמים יחיא סינוואר יחיא סינוואר

בסןף השבוע האחרון פורסם בעיתון 'ידיעות אחרונות' ראיון נרחב עם יחיא סינוואר, מנהיג ארגון הטרור הרצחני 'חמאס'. בעיתון הציגו – במידת מה של התלהבות יש לומר – ראיון אותו הם מגדירים "נדיר" ו"בלעדי" (נניח לרגע את העובדה שהוא פורסם בכלי תקשורת אחר ובדרך אגב פורסם בידיעות). כאילו שיש מה להתגאות בראיון עם חיית טרף שכזו, שידה מלאה בדמים.

ולא, שום הסבר לא יכול להצדיק ראיון נאלח שכזה עם ארכי-טרוריסט שנמרח על השער הראשי של אחד מהעיתונים הגדולים במדינה. דיבורי ה"שלום" המדומים של סינוואר, שנפרשים לאורך הכתבה, הם בבחינת "שועל בעור של כבש". תחפושת שנועדה לשרת את מטרותיו ותו לא. סינוואר יודע מה השמאל אוהב והוא נתן לו את זה בגדול. לאורך הראיון הוא לא מפסיק לדבר על "הסכמים" "הזדמנות היסטורית להסדר" ו"רגיעה" - מונחים שכה אהובים על מחנה השמאל הישראלי.

"עכשיו אני רואה הזדמנות אמתית לשינוי", אומר סינוואר במהלך הראיון, "אני לא רוצה עוד מלחמות". על סעיף שחרור השבויים במסגרת הפסקת אש הוא אומר:" יותר מחשוב. חיוני ממש. זו לא שאלה פוליטית. זו שאלה מוסרית. אני רואה בזה חובה. אעשה הכל כדי לשחרר את כל מי שנמצא עדיין בכלא".. מישהו מאמין לשטויות שיוצאות לו מהפה בכלל?

וכך, בנזיד עדשים, קונה סינוואר במה חשובה שהופכת אותו למגה-כוכב. כאילו שבזמן שהוא מדבר אנשיו אינם מבעירים את עוטף עזה; כאילו שבזמן שהוא מדבר החמאס לא מתחדש בעוד מלאי של רקטות ארוכות-טווח שעשויות לשבש את חייהם של תושבי מדינת ישראל, מתי שרק יחפוץ ארגונו. כך לא נראה שלום.

אבל גם אם הייתה חתירה אמתית לשלום – ואין וכנראה גם לא תהיה כזו – אין מקום להידברות עם תת האדם השפל הזה. בטח לא מעל גבי עיתונים ומעל לראשה של ההנהגה המדינית בישראל. בטח ובטח לא להציג זאת כ"הזדמנות שאולי לא תחזור".

ולא שראש הממשלה נתניהו חף מטעויות. להפך, הוא נפל עמוק לתוך המדמנה האיומה הזאת, עת שוחח והוביל להסכם עם הארגון הרצחני בטרור העפיפונים האחרון, בניסיון נואש להביא לרגיעה.

בל נטעה: גם אם הגיעה רגיעה כזו, היא הייתה לטווח מצומצם ומוגבל. בטווח הארוך היא לא תחזיק מים. למעשה היא כבר לא מחזיקה. יעידו ההתפרעויות של עשרות האלפים בגדר בשישי האחרון, תעיד ההתחממות בכלל בעוטף עזה בימים האחרונים - שלפי ההערכות רק תלך ותגבר.

בכך החמאס מחזיק את ישראל – זו שמתהדרת בהיותה גוף הביון מהטובים בעולם, זו שהצליחה לחדור לתוככי ארכיוני הגרעין האיראני ולדלות משם את סודותיה הגדולים ביותר של איראן, זו שמצליחה לעלות על עקבות מחסן בסוריה המייצר רכיב קטן שעשוי לשפר פלאים את רמת הדיוק של הטילים - כבת ערובה שלו, רק בגלל כמה עפיפוני תבערה.

כמו זאב העט אחר הטרף, כך החמאס מזהה את חולשות ההנהגה הישראלית כמו גם העיתונות הישראלית - ולצערנו הרב הוא יודע לנצל את החולשות ולמקסם אותן עד  דק. כצפוי, בחלוף השנים התיאבון שלו רק הולך וגדל.

מי היה מאמין שזהו אותו נתניהו שבספריו המלומדים הצהיר אין ספור פעמים כי אין מקום להידברות ולהענקת לגיטימציה מכל סוג שהיא לארגוני טרור רצחניים שכל שאיפתם ומגמתם להשמיד את מדינת ישראל. במבחן המציאות זה לא מחזיק מים.

ובחזרה לראיון המביש: בשביל סינוואר, הבמה שקיבל כמוה כזכייה בפיס. לפי הערכות מומחים, תנועת החמאס שבראשותו נמצאת במצוקה פוליטית קשה והיא במצב הגרוע ביותר מזה 30 שנה – עת הוקמה. בין היתר לאור כישלונה בהתנהלות הכלכלית המביאה להעמקת העוני בקרב תושבי עזה. דומה כי יותר משסינוואר מעניק "הזדמנות" לישראל, מעניק לו העיתון במה והזדמנות לפרוש את משנתו המתעתעת והשקרית.

הראיון הזה משחק לידי החמאס. ללא כל ספק. הוא מעניק לגיטימציה לרב המרצחים שהיה שותף לתכנונם של פיגועים כנגד ישראלים. ולו עסקת שליט - המסתמנת כאחת העסקאות הכושלות ביותר בתולדות המדינה בכלל ושל הימין בפרט - הוא היה נמק בכלא עד יומו האחרון.

אמנם הראיון הזה הקים עליו גל של תגובות בצד הפלסטיני, מה שהוביל להכחשה שקרית ונמרצת מצדו וטענה שלא היו דברים מעולם (רק מלמד עד כמה אפשר להאמין לדברים שיוצאים מפיו); אולם את הבמה שלו בציבוריות הישראלית הוא קיבל. בכלל, במצבו כי רע – מה הוא כבר יכול להפסיד.

כשקוראים את הראיון מקבלים את הרושם כי העיתון של המדינה מנסה לצייר את הפושע הרצחני כמנהיג פרגמטי, מתון ושקול. כזה שמחפש שינוי. "הוא הפסיק להיות קנאי קיצוני" מצטטים בעיתון גורם הפעיל באש"ף.

אז נכון, ידיעות אחרונות הוא עדיין לא ממשלה נבחרת וכוחו מוגבל מאוד; אולם בהיותו אחד העיתונים הנקראים ביותר במדינה (עדיין) – מוטלת עליו שבעתיים אחריות בטרם הוא מעניק במה לרב מרצחים זה. אך טבעי היה שלא ייתנו במה למחבל הארור הזה. תהא הסיבה אשר תהיה.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. טור מעולה  (ל”ת)


  2. ידיעות אחרונות בשירות האויב. בושה וחרפה  (ל”ת)