1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

הכיצד מרקדין בכיכר תחריר בעיר בית שמש

שומר מצוות וכ"ש בן תורה נדרש להפעיל שיקול דעת, ולהשליט את השכל ההלכתי וההשקפתי על הרגש, ולא לתת לשמחת ניצחון רבה ככל שתהיה, לטשטש את הגבולות ואת הערכים המקודשים שהתחנכנו לאורם. בפרט כשמדובר בבית הכנסת. דווקא שעת שמחה מופלגת היא השעה בה נמדד האדם וסולם ערכיו | טור מיוחד מאת הרב ראובן זכאים

Print הרב ראובן זכאים , ל' חשון תשע"ט 08/11/2018 14:17

חטא על פשע WhatsApp Image 2018-11-08 at 13.36.08.jpeg (1) ככל אשר יורוך. הרב ראובן זכאים (צילום מסך ערוץ "הידברות")

כמה מעלות טובות למקום עלינו כי גבר עלינו חסדו ואמת השם לעולם הללויה, על אשר זיכנו לראות בעליית כוחה של תורתינו הקדושה ונושאי דגלה, בבחירות האחרונות לעיריות ולמועצות המקומיות, כאשר רובו המכריע של הציבור החרדי הנאמן לתורה ציית לדברי מרנן ורבנן, והניף ידו להגביה למעלה למעלה קרנם של הנציגים שזכו וזוכים לייצג בעוז ובגאון את דרכה של התורה והיהדות, בערים ובישובים רבים ברחבי הארץ, כה יתן ה' וכה יוסיף.

בד בבד, אשרי עין ראתה ירידתם ואפסיותם של שונים ומשונים אשר ביקשו לשלוח יד לחבל ולהרוס את האחדות הזו, ופרשו ממפלגות האם החרדיות, לחסות תחת מטרייה רעועה ודולפת, תוך יצירת מסגרות קיקיוניות וחיבורי כלאיים מין בשאינו מינו.

בעיקר דברים אמורים כלפי הנסיונות של גורמים לא מעטים מבית ומחוץ להפריד ולקלקל את האחדות המופלאה שהיתה מנת חלקו של הציבור הספרדי, שלא בחלו בשום דרך על מנת לצמצם ולהקטין את כוחה של התנועה היחידה שהיתה ועודנה בבת עינו של מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א. ובחסד השם, המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד. ולא באנו לשמוח לאיד חלילה, רק להזכיר ולהזהיר על העתיד, מתוך תקוה ותפילה שהלקח יילמד, והיה לאות לבני מרי. נפילה כזו חזקה ומהדהדת, עשויה בהחלט לשרש כל רצון לשנות ולשלש באיוולת. ולא יהיה עוד כקורח וכעדתו. אלא אם כן מדובר באותם שהעד העיד בם החכם מכל אדם שגם אם תכתשם במכתש בתוך הריפות בעלי - לא תסור איוולתם מהם.

עדיין לא תמה המערכה, והננו מצווים ועומדים מפי מרנן ורבנן שליט"א להיות נכונים גם ליום השלישי הבעל"ט, לבחור במועמדים שהומלצו על ידם בערים ובישובים בהם נערך סיבוב שני, בעיקר יש לנו להעלות את ירושלים עיה"ק על ראש שמחתינו, וחלילה לנו להיות שאננים נוכח המערכה הגורלית הנצבת לפתחינו בעיר עוז לנו. ושומה עלינו להתגבר כארי (ליאו"ן בלע"ז) למלא רצון קדשם במלואו, למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה. ואין המצוה נקראת אלא על שם גומרה.

מול הרוב הגדול והמכריע שנשמע להוראתם של רבותינו מעתיקי השמועה, אירעו בשוליים שני מקרים בשתי ערים מרוחקות ושונות זו מזו, חיפה ובית שמש. שקיבלו תהודה רבה, ולימדו שיש בקירבנו מעטים שנסחפו לחלוטין בבחירות האחרונות. בחיפה הצליחה מועמדת אנונימית יחסית להביס את ראש העיר הותיק והחזק בסיוע חלק מהציבור החרדי. ובבית שמש אירע מהפך לכיוון אחר, כאשר בהפרש של מאות קולות זעומים איבד הציבור החרדי כולו לצערינו את השליטה על העיר. והנה נודע והתפרסם בשער בת רבים כי בשני המקומות אנשים חרדים לדבר ה' לפי מראיהם החיצוני, יצאו במחול פיזזו וכירכרו בחוצות נוכח נצחונן של השתיים.

עם כל האמפתיה וההבנה לליבם של קהל החוגגים במחול החיפאי, שסבלו לדבריהם סבל רב מראש העיר הקודם. וגם אם נקבל את ההצטדקות שלהם, שראש העיר (ול"ג: ראשת העיר, כשיבוש האקדמיה) הנבחרת באה בגבולם בהפתעה גמורה, והיה המחול סביבה ביטוי לפרץ רגשות ספונטאני שהופסק בשניה הראשונה להתעשתות.

ועדיין, שומר מצוות וכ"ש בן תורה נדרש להפעיל שיקול דעת, ולהשליט את השכל ההלכתי וההשקפתי על הרגש, ולא לתת לשמחת ניצחון רבה ככל שתהיה, לטשטש את הגבולות ואת הערכים המקודשים שהתחנכנו לאורם. בפרט כשמדובר בבית הכנסת, (אפילו במבוא לבית הכנסת, אם תתעקשו). דוקא שעת שמחה מופלגת היא השעה בה נמדד האדם וסולם ערכיו, ולרגעים תבחננו.

ברור שגם צהלוליהן של הפמיניסטיות, לרבות הללו שנשאו ראשן משולי מחנינו, שששו לראות בכך 'התקדמות' ושינוי לטובה בדעת הקהל החרדי, היתה שמחה מוקדמת ומיותרת. הרי לא היתה זו בחירה ולא היתה זו שמחה 'לשמה' - בשל היותה אשה. אלא בעיקר בשל היותה 'לא - פלוני' שהודח.

לשם השוואה, הציבור החרדי ורבותיו בראשם, תמך במועמדותה של אשה לראשות העיר נתניה, משום שמבין יתר המועמדים, אם בכלל היו בעלי סיכויים, היא נמצאה מתאימה ביותר לענות על צרכי היהדות בנתניה. האם יש לזה קשר להיותה אשה?!  האם יש בכך המלצה לכל אשה חרדית לבקש לעצמה את  ה'זכות' המדומה להיבחר?! אין ויכוח באשר ליכולות הניהול המוכחות של נשים. השאלה אם כך יאה וכך נאה לבת ישראל כשרה וצנועה להציב עצמה בראש במסגרת משרה פומבית שכזו. זאת בנוסף לשאלות הלכתיות נוספות הכרוכות בענין.

משכך, אותן יחידות עמוסות הכוונות הטובות, שראו בכך תקדים, והביעו בריש גלי את מאוייהן הכמוסים לשבת על מרומי  קרת, מוטב שתתרכזנה בשאיפות האמיתיות שאמורות להיות מנת חלקה של כל אשה יראת השם היא תתהלל. עליהן תפארתה האמיתית של אם בישראל. ככלל, אף לגברים הכניסה לפוליטיקה איננה אידיאל, אלא כורח המציאות. ובכל מקום בוחנים גדולי ישראל את הנידון בכובד ראש.                                                                                   

אם ניתן למנות ראש עיר שומר תורה ומצות מה טוב, אם הדבר לא מתאפשר או שהסיכויים לא ברורים, רואים רבותינו להורותינו הדרך במי נכון לבחור, בכל מקום לפי עניינו ושעתו. ואין אדם דן גזירה שווה ממקום למקום אלא אם כן קיבלה מרבותיו.

מה שאירע למחרת בבית שמש היה חמור מכך בהרבה, תיאוריות שונות  מנסות להסביר מה הביא לנפילה מצערת זו. מי לא בא לעזרת השם בגיבורים, מי היה בבחינת "מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית". ומי תמך בסתר בזו שכנגדו.

אך נתמקד על הללו שבפנים גלויות הצהירו שהם תומכים בה, והעמידו עצמם כ'מאן דאמר' מול כל גדולי ישראל, בנימוקים 'משכנעים' לכאורה, כמו גיבובי טענות על פיתוח, נקיון וטיפוח, כמשקל  נגד לדאגה לעתידה הרוחני של העיר. מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה?!  האמנם מסוגלים שומרי תורה ומצוות לוותר על צביונה של העיר בשביל הצורך הדחוף בערוגות סחלבים ופיתוח סביבתי.

האם יתכן לבכר רצונות אישיים מול רצונם המפורש של גדולי ישראל, האמנם מותר להעדיף את פלונית, ולכפור בטובתו של ראש העיר שהפך את בית שמש מעיירת פיתוח לעיר ואם בישראל, עם עתודות בניה מהגדולות בארץ, ולגרום בכך נזק לרבים מאחיהם ששיוועו לקורת גג, אתמהה.

הכאב לא על העיר שהפסידה שלוחא דרבנן מהשורה הראשונה, איש אהוב וחביב ויקר שבערכין, כהרב משה אבוטבול שיחי', שהללו שכחו לו בכפיות טובה רובי חסדיו ומסירות נפשו למענם ולמען העיר שנים רבות. עיקר הכאב על העובדה המצערת שאנשים מתוכנו, מהם במישרין ומהם בעקיפין. עשו שבת לעצמם, וחתרו חתירה תחת הוראתם של רבותינו עיני העדה אשר מפיהם אנו חיים.

הם עוד מוסיפים חטא על פשע, באמרם, גדולי הדור חלילה מוטעים על ידי מקורביהם. עפרא לפומייהו. ככל יתר הטענות והערעורים על דעת רבותינו, הגובלות באפיקורסות והינן חסרות שחר ברוב ככל המקרים, כן הטענה הזו. ומכל מקום נזדקק לה ונשיב עליה ביתר שאת בדבריו המופלאים והיסודיים של החינוך בשרשי מצוות 'לא תסור', (מצוה תצו):

"ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה (ספרי כאן) 'לא תסור ממנו ימין ושמאל'- אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל לא תסור ממצותם, כלומר, שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם, אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחת ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטובה תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו, שבזה יהיה חורבן הדת, וחילוק לב העם, והפסד האומה לגמרי!", עכ"ל. אפילו אם הם טועים- ומי הם צרי המוחין שיכולים להחליט אם ומתי הם טועים- עדיף לנו כאומה להיות מסורים תחת דעתם הטובה תמיד, מול האלטרנטיבה המבולבלת שהם מציעים.

עוד נשיב מנה אחת אפיים: אם ההטעיה כה מצויה כדבריהם אף אצל הגדולים ביותר ח"ו, הלא על אחת כמה וכמה שהם, שלא עמלים בתורה, ובודאי שלא הגיעו לרמת העמל של גדולי הדור, והם ככל אדם מן השורה מלאי נגיעות כרימון, ובודאי שלא זכו לסיעתא דשמיא השמורה לרבותינו, עלולים לטעות הרבה יותר וממילא גם להטעות במימדים מבהילים! כלום ידעו איזו אחריות ציבורית נטלו המה על כתפיהם הצרות, הם מסוגלים להתיימר לשאת את משא הדור, להנחותו לפי שיקול דעתם, שבהרבה תחומים לא תואמת להשקפה הטהורה ולדעת תורה, ועוד לפלג ולבדל את העם להטות את ליבם מדרך הישר ולעודדם לסור מדברי רבותינו, ואיש הישר ואיש העקום בעיניו יעשה. מי יתן על כך את הדין?!

אז הם המרו את רצונם של גדולי ישראל, חתרו תחת אחיהם החרדים תושבי בית שמש, גרמו להם נזקים לטווח הקצר והארוך, הורידו מכסאו אדם מוכשר, שהצליח בכוחות עילאיים ובסיעתא דשמיא לנהל את העיר המסובכת הזו, ומינו תחתיו עם כל הכבוד מי שכל הרקורד הציבורי שלה מסתכם בניהול בתי ספר?!

ואחרי כל אלה, עוד היה להם העוז והאומץ לצאת במחול משחקים?!

על מה בדיוק הצהלה?! על מה הריקודים והמחולות  בכיכר - תחריר הבית שמשי?! כיצד לא בושו ונכלמו להצהיר שהעיר חזרה לידי התושבים, שמהיום התושבים קובעים ולא 'העסקנים' (מילה מכובסת לרצונם של גדולי הדור). מה הם מסבירים לילדיהם השואלים בתמימות מדוע סטיתם מדרכי הרבנים?! וכיצד יסבירו לבני ובנות משפחתם פשר הנהרה השפוכה על פניהם שעה שבמו ידיהם הזיקו לכלל ובסופו של דבר גם לעצמם?!

"ויהי כאשר קרב משה אל המחנה וירא את העגל ומחולות ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר", פירשו בדרך דרוש; משה ראה את העגל לבדו, הזדעזע עד עמקי נשמתו, אך עדיין לא הגיע למסקנה שיש לשבור את הלוחות, משראה גם את המחולות, שלא רק שחוטאים אלא גם שמחים ומרקדים בלי נקיפות מצפון, רפו ידיו ושבר את הלוחות.

ושמא תאמרו: מה ההשוואה בין ראשות עיריית בית שמש לחטא העגל ושבירת הלוחות?! אכן על פניו אין דמיון. אך לו רק נדקדק נבחין, כי השורש פורה ראש ולענה אחד הוא, העצמאות המוגזמת, ההתעלמות מזעקת והחלטת גדולי ישראל מכל העדות, הפניית הגב לציבור החרדי ושבירת המוסכמות- כמוהן מבחינה מסויימת כשבירת הלוחות.

מעין זה, מסופר על הגר"י הוטנר זצ"ל שבאחד מביקוריו בארץ הקודש,  סר לבקר את ידידו, אחד מגאוני התקופה ההיא, אשר יצק מים על ידי גאוני וזקני הדור, ונמנה על ציבור החרדים לדבר השם, אשר עמד בראשות ישיבה שהקימו אנשי המזרחי, שהפכה אט אט לישיבת הסדר. אותו היום יום העצמאות היה, ובישיבה הציונית נערכה סעודה כיד המלך, נישאו נאומים כדת היום. ובסוף האירוע פצחו כולם המה ורבותיהם בריקודי שמחה שהרקיעו שחקים. כאן לא יכול היה איש האמת הגר"י הוטנר לעצור ברוחו, ויפן אל ידידו בתוכחה גלוייה: 'מילא הסעודה, מילא הדרשות, יש לך סוף סוף תפקיד בישיבה, אבל לצאת במחולות?!'

חושבים שזה נגמר רק בבחירות?! צאו וראו מה אירע לאותם שפרשו מדרכי הציבור. כיצד יש מהם (ובלי הכללה) הלוחמים על הקמת זרם ממלכתי חרדי, הדוגלים בגיוס לצבא. האומרים בסתר ובגלוי: 'מאי אהנו לן רבנן'. כיצד ייראה הדור השני, הדור השלישי שלהם?!

 ולוואי ילמדו תועים בינה, ויאזרו עוז ותעצומות לקום ולהודות ברבים: חטאנו לה' אלוקי ישראל, לחכמי התורה ולאחינו בית ישראל, בחרטה על העבר וקבלה גמורה לעתיד, ואין לך דבר העומד בפני התשובה.

ואליכם מקדשי שם שמים ייאמר בקול צלול ובוטח: אשריכם ששמעתם והאזנתם לדברי חכמים, בלי חשבונות ובלי שיקולים זרים ומוזרים, בלי ספק שעליכם נאמר: ברוך אשר יקים את התורה הזאת.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. לא מיעוט קטן  

    אינהורן

  2. מי הוא הכותב היהיר והמזלזל?  

    יואב

  3. שוביניסט מהתקופות הכי חשוכות  (ל”ת)

    שימי

  4. תצילנה האזניים שכך שומעות !! אפיקורסות רח"ל  

    מרדכי

  5. טול קורה מבין שיניך  (ל”ת)


  6. ואוו כמה נכון ישר כח  

    נתי גרוסמן

  7. ואוו כמה נכון ישר כח  

    נתי גרוסמן

  8. שפתיים ישק  

    חיים

  9. מאמר חשוב ועצוב כמה שהוא נכון. אוי לדור  

    ישראל

  10. פשוט חוסר הבנה  

    אלי

  11. "צריך להחליף את העם" בקיצור. אם 3000 ש"סניקים ומספר זהה של אשכנזים הצביעו לבלוך זה אומר שמשהו דפוק בתיאוריה שלך  (ל”ת)