1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. יוסי אסולין

יועצי נתניהו מדברים: הגאונות, יכולות התמרון והאכזבה ממדיניותו

בעקבות התהפוכות שהתחוללו לאחרונה במערכת הפוליטית, האנשים שהיו הכי צמודים לנתניהו וליוו אותו בצמתים מרכזיים בחייו הפוליטיים - אם כיועציו האסטרטגיים, כדובריו או כמובילי הקמפיין שלו לראשות הממשלה - מדברים • על הגאונות, יכולות התמרון והאכזבה ממדיניותו

Print יוסי אסולין , י"ד כסלו תשע"ט 22/11/2018 22:26 עודכן: 10/01/2019 06:20

גאון או שקרן? • יועצי נתניהו מדברים ראש הממשלה נתניהו בטיסה ראש הממשלה נתניהו בטיסה צילום: אבי אוחיון, לע"מ

התפטרות שר הביטחון אביגדור ליברמן תפסה את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך שלו נפתלי בנט - לא מוכנים. גם הפעם: נתניהו הצליח איכשהו לתמרן בתוך הסבך שנוצר, בעוד הוא מאלץ את יריבו בנט לרדת ירידה מפוארת מהעץ הגבוה עליו טיפס.

שוחחנו עם שלושה אנשים שהיו קרובים ביותר לנתניהו וישבו איתו בישיבות הכי מצומצמות וניסינו להבין מהו סוד הקסם של נתניהו ומאידך - מה הוביל לכישלון הצורב של בנט. וגם: שמענו לא מעט ביקורת על מי שהיה הלקוח שלהם רק לפני שנים ספורות.

ואלו הם: רפי שמיר, ראש מערך התקשורת והדוברות של בנימין נתניהו בזמן כהונתו כראש הממשלה בין השנים 2012-2015; יוסי לוי, ששימש כיועץ התקשורת של רה"מ והיה מהבכירים בצוות שהוביל את נתניהו לניצחון בבחירות 2009, בסופן זכה הליכוד ל-27 מנדטים; ורוני רימון, ששימש כיועץ אסטרטגי של נתניהו גם הוא ב-2009 וניהל לו את קמפיין הבחירות.

- בתור אנשים שמכירים מקרוב את נתניהו - מה סוד הקסם שלו? איך ספין "הפלת ממשלת הימין" כה הצליח לו?

"הגאונות של נתניהו", אומר יוסי לוי, "מתבטאת בכך שהוא מנהל לא רק את מפלגת הליכוד, אלא גם – מאחורי הקלעים - את מפלגת הבית היהודי ואת מפלגת כולנו. נתניהו קוסם. הוא כייס לכחלון את המפלגה. גנב לו את ח"כ מייקל אורן, גנב לו את אלי כהן וגנב לו את יואב גלנט. השאיר אותו עם רחל עזריה ורועי פולקמן. אותו דבר עם בנט, למה הוא לא התפטר? כי נתניהו שלח אנשים שידברו אל האנשים הכי קרובים אליו וישכנעו אותו לרדת מהעץ".

לוי מוסיף: "נתניהו מתעסק עם דרדסים. מה שהוא שכח הם לא ילמדו לעולם. גם בעוד 30 שנה. אריה דרעי למשל, כבר הודיע מראש שאחרי הבחירות הבאות - לא משנה מתי הן יתקיימו - הוא ימליץ על ביבי. כולם בכיס של ביבי. ממש תיאטרון בובות. כולם מחוברים ליד שלו והוא מניע אותם איך שהוא רוצה. נתניהו בוחש בכל מפלגה בצורה אחרת. כל אחת בשיטות אחרות. וכל אחד מחפש לחטוף חתיכת בשר קטנה כדי להתקיים ממנה. טיפת כבוד. אבל בעצם לא קובעים כלום".

"כולם דרדסים לידו". נתניהו וכחלון. צילום: יונת זינדל, פלאש 90

לדברי רפי שמיר, כאמור ראש מערך הדוברות לשעבר של נתניהו: "ברור שנתניהו קורא את המפה הפוליטית טוב מכולם. אבל מה שיותר מדהים ומרשים, לפחות מההתרשמות שלי – ההצהרה שלו בראשון בערב לא הייתה מהמוצלחות של נתניהו, היא הייתה מבחינתי מהפחות טובות. מבחינת העמידה ומבחינת התוכן. אבל עדיין היה לה מספיק אימפקט להשפיע על ההחלטה של בנט".

שמיר מסכם: "כשמדברים על נתניהו כשחקן פוליטי זה באמת מראה כמה הוא בליגה משלו. שגם ההצהרה מהפחות טובות שלו משיגה את האפקט הרצוי. כי זה לא סתם שבנט חזר בו. זו הייתה התקפלות מאוד מפוארת. בטווח המידי זו הייתה ירידה מאד מאוד כואבת מהעץ  עבור בנט".

לעומת יוסי לוי ורפי שמיר, שמייחסים למהלך הזה של נתניהו קסם אישי ויכולת חשיבה אנליטית, רוני רימון פחות משוכנע: "אני דווקא לא מייחס למהלך הזה איזו שהיא מחשבה יוצאת דופן. אני חושב שביבי פועל לפי הצורך שלו", מבהיר רוני רימון בפתח הדברים. עם זאת, הוא מדגיש כי "אמנם לא מדובר בחישוב של שלושה מהלכים קדימה, אולם יש לנתניהו יכולות אדירות - ברגע שהוא צריך שמשהו יקרה הוא מפעיל את כל היכולות שלו כדי לפעול שזה יקרה. הוא פשוט החליט שכעת לא מתאים לו בחירות והלך עם זה עד הסוף".

"שים לב", אומר רימון, "שמסיבת העיתונאים הייתה במשרד הביטחון ולא במשרד ראש הממשלה. נתניהו אמר: אני אקח את הביטחון וכך אחזיר לעצמי את מה שהפסדתי כמר ביטחון. וזה הצליח לו. הוא הפעיל מסכת לחצים כפי שהפעיל על בנט – "אל תפילו ממשלת ימין", "המצב הביטחוני" וכו'."

רימון חושב שהטיעון הזה שנתניהו העלה הוא לא ספין שנועד להפחיד את הימין או את בנט, אלא טיעון אמיתי שיושב על לבו של נתניהו: "אני סבור שלנתניהו יש באמת את הטראומה של 1992. והוא באמת מאמין בנימוק הזה. זו טראומה שצרובה אצל רבים מאוד מחברי הליכוד הוותיקים".

"בסוף היום", אומר רימון, "מה שקורה זה שכולם מעריכים שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא. לא משנה איזה איומים הם מאיימים, בסוף הם מתיישרים לפי מה שהוא רוצה. אמנם הם היו מספיק חזקים כדי למנוע ממנו בחירות. אבל הם לא היו מספיק חזקים כדי לכפות עליו בחירות. כשהם הבינו שהוא לא הולך על בחירות, אז כל אחד ירד מהמדרגה – גם כחלון וגם בנט והם התיישרו.

לדבריו: "הספין על ממשלת הימין היה יותר הרוח. במהות הם לא רצו להפיל ממשלה כשראש הממשלה לא רוצה, הם חשבו שזה היה מצטייר לא טוב בדעת הקהל - שבגללם הולכים עכשיו לבחירות וכאילו הפילו את הממשלה".

- איפה היה הכישלון של בנט? כיצד הוא נפל כטרף לפתחו של נתניהו?

"בנט עלה על העץ כמו אריה וירד ממנו כמו שפן", קובע יוסי לוי בנחרצות ובחדות לשונו. "הוא הוכיח למה עדיין לא מגיע לו תיק הביטחון - כי הוא ממשיך להתנהג כמו נער פוחז ומתלהב וחסר שיקול דעת. אתה רואה שהשנים בפוליטיקה לא גרמו לו להתבגר. אתה רוצה להתפטר? תתפטר! מה אתה קופץ ומאיים ובסוף גם לא מבצע?".

לוי מוסיף: "ברגע שבנט הציב אולטימטום הוא הציב את עצמו בבעיה – בכל מקרה הוא יפסיד. היהודים נוהגים לומר: "סוף מעשה במחשבה תחילה". בנט היה צריך לחשוב לפני שהוא יוצא עם האיום הזה. בטח אחרי שהוא שר בכיר. אז הוא מצא את הדרך לרדת מהעץ".

לוי מוסיף פן נוסף: "קשה גם לעזוב את הכיסאות. זו טראומה רצינית לפוליטיקאים לעזוב את כסאותיהם. העובדה שנתניהו בחש בתוך המפלגה הובילה לכך שבנט חשש שבבחירות הבאות הוא לא יעמוד בראשות הבית היהודי".

"עלה על העץ כמו אריה וירד ממנו כמו שפן". בנט ונתניהו במליאה. צילום: הדס פורוש, פלאש 90

רפי שמיר, טוען כי במקרה הזה "בנט היה איטי מידי. מה שקרה – ברגע שליברמן התפטר ברביעי שעבר, הוא הציג את זה כלפי חוץ כהתפטרות על רקע אידיאולוגי וחילוקי דעות מקצועיים בתוך הקבינט. בכך הוא מיצב את עצמו כמי שהיה הסמן הימני ביותר בקואליציה".

"בנט", מוסיף רפי, "ישר קפץ על האולטימטום של 'תנו לנו את תיק הביטחון'. זה כבר לא עניין אידיאולוגי אלא פרסונלי. לכן התפטרות כזאת הייתה נתפסת כהתפטרות על רקע אישי ולא על רקע עקרוני. ולכן למעשה הוא הפסיד את המירוץ לליברמן בתור הסמן הימני. ובנט הבין את זה. אמנם מאוחר מידי – אחרי שהוא עלה על העץ והיה קשה לו לרדת ממנו".

"לו אני הייתי בנט", אומר רפי, "ביום חמישי הייתי אומר, אחרי שהבנתי שלא אקבל את תיק הביטחון: אני אכן רוצה להיות שר הביטחון ואני גם האדם המתאים ביותר להיות שר הביטחון; אבל אנחנו נמצאים בשנת בחירות. לא משנה מתי הם יתקיימו. בשנת בחירות אני יודע שאין לי דרך לממן את התכניות שלי ולהוביל את השינוי שאני רוצה להוביל את צה"ל".

"לכן אני מצטרף היום לעמיתיי כחלון ודרעי שאין טעם לדחות את הקץ. אני קורא ללכת עכשיו לבחירות מוקדמות, ואחריהן אני יודיע מעכשיו שהתנאי של הבית היהודי לכניסה לקואליציה – קבלת תיק הביטחון. וכך בנט היה כבר מתחיל את קמפיין הבחירות שלו באותו יום, אבל הוא גם היה נותן סיבה יותר טובה ופחות מתקפלת".

רוני רימון, מציג זווית אחרת שמאירה את דרכו של בנט באור חיובי משהו: "בטווח הבינוני מה שקרה פה זה לא רע כל כך מבחינתו של בנט. כי הפרשנים בדרך כלל עושים ניתוח לטווח מידי. לא עושים לטווחים ארוכים יותר. אני חושב שבאיזשהו מקום ביבי סיפק לבנט את המוטיב המרכזי של קמפיין הבחירות של בנט".

לדברי רימון: "הרי בנט וביבי מתחרים פחות או יותר על אותם קולות. בבחירות הקודמות נתניהו שתה לבנט את המנדטים. אני חושב שכעת נסללה דרכו של בנט לקמפיין על תיק הביטחון. כמו שכחלון עשה קמפיין על תפקיד שר האוצר בבחירות האחרונות. אנשים יבינו שמבחינת ראשות הממשלה ביבי ובנט זה אותו דבר, אבל אם הם רוצים את בנט כשר הביטחון – אז הם צריכים להגדיל את בנט. קמפיין כזה דווקא יכול להיות מצוין עבורו".

עוד אומר רימון: "פוליטיקה זה דבר דינמי. ולפעמים, כשאתה נמצא בתוך המהלך של לאיים בפרישה, אתה כאילו הופך להיות שבוי של הדבר הזה ואז בדקה ה-90 אתה עושה הערכת סיכויים וסיכונים ובנט הגיע למסקנה שעדיפה בושה קטנה בהתחלה מאשר בושה גדולה בסוף".

- יחד עם השבחים שמפזרים שלושת יועצי נתניהו, מגיעים גם הסייגים והביקורות:

לדברי רפי שמיר: "יש פה מסרים סותרים כל הזמן מצד נתניהו דווקא. כי מצד אחד הוא מציב את היעד של 40 מנדטים לבחירות הקרובות. ומצד שני הוא מאיים - אם נלך לבחירות השמאל יעלה. הרי כל הסקרים מצביעים על כך שגוש הימין שומר על כוחו. אין אף סקר שמראה היתכנות לראשות ממשלה מלבד נתניהו. אז הספין שיצא מנתניהו לא כל כך מוצלח. בעבודה נכונה מצד בנט היה אפשר להוכיח שאין מאחוריו ממש. שאין באמת כרגע מצב שגוש הימין יאבד מכוחו באופן דרמטי".

שמיר מוסיף: "נתניהו לא רצה להיראות כאילו הבחירות נכפו עליו. כי גם ב-2013 וגם ב-2015 הוא הוביל את המהלך להקדמת הבחירות. אני מאמין שכרגע נתניהו לא רצה להצטייר ככזה שיש סכנה לשלטונו. אני יכול להגיד לך שבעוד זמן לא ארוך נתניהו יקום והוא זה שיוביל מהלך של בחירות. איפשהו באזור מאי. אבל ככל הנראה הן לא יתקיימו לפני המועד הקבוע בחוק (נובמבר 2019 י.א)".

"צריך לזכור", אומר שמיר, "שמדובר בקואליציה צרה של 61; והאיום על הקואליציה של נתניהו יכול לבא אפילו מתוך שורות הליכוד. ע"ע ח"כ דודי אמסלם מהליכוד – שהיה מדבר כל הזמן נגד סחטנים אבל בשעת מעשה איים יחד עם ח"כ אברהם נגוסה על הקואליציה הצרה של נתניהו דאז (לפני כניסת ליברמן לקואליציה י.א). וזה היה בתחילת קדנציה, בשנת בחירות, כש-61 ח"כים בלבד מרכיבים את הקואליציה זה עוד הרבה יותר קשה כי כל אחד ירצה להשיג את ההישגים על חשבון האחרים".

לסיום, שמיר רוצה להבהיר נקודה שבעיניו לא מספיק ברורה בציבור הישראלי, בעיקר במחנה השמאל: "בניגוד למה שאומרים, נתניהו יכול אמנם להשתמש בנימוקים ביטחוניים בשביל רווח פוליטי, אבל הוא לא לעולם לא יפקיר את ביטחון ישראל בשביל רווח פוליטי. הרי הביטחון אצל נתניהו הוא ראשון במעלה וזה קשקוש לומר שהוא יצא למלחמה בשביל לגזור קופון. מצד שני, לגיטימי להשתמש בנימוקים ביטחוניים ואין ראש ממשלה שלא יעשה שימוש כזה".

אצל יוסי לוי, כאמור, יועץ התקשורת שהוביל את נתניהו לניצחון ב-2009, הביקורת – החריפה במיוחד - היא בכלל על פעילות נתניהו בזירה המדינית מול חמאס ולא בזירה הפוליטית: "באה ממשלת ימין ונותנת 400 טילים ליפול על יישובי העוטף והופכת בשנים האחרונות את יישובי העוטף לאזרחים סוג ב'.

"בא ננסה לחשוב", אומר לוי, "מה היה קורה אם אבי גבאי או ציפי לבני או בוז'י הרצוג היו עומדים בראשות הממשלה – מה היה קורה ברחובות ישראל? הרי היו צועקים "בדם ואש את X או את Y נגרש. אז איפה הימין פה? במה מתבטאת ממשלת הימין? בהתרפסות? בלהפוך את אזרחי הדרום לסוג ב'? בדיבורים?".

- במילים אחרות, אנחנו שואלים את לוי: אתה אומר שביד אחת נתניהו מזהיר מפני הפלת ממשלת הימין וביד השנייה הוא מוביל מדיניות של ממשלת שמאל?

"לחלוטין. מה שמדהים זה שעובדים פה על אנשים שוב ושוב והם לא לומדים. לא מפיקים את הלקח הנדרש. כמה פעמים בנאדם מספר לך סיפורים, אחר כך מתברר כשקרן (במקרה הזה השקרן הוא נתניהו י.א) ואתה ממשיך להאמין? כמה פתי יכול להיות בנאדם. הגבורה שלהם באה לידי ביטוי בעיקר במקירופונים? שמה הם גיבורים?".

"דרך אגב", מוסיף לוי, "המדינה הזו עברה מלחמות קצת יותר רציניות. הייתה את מלחמת השחרור, הייתה מלחמת סיני, הייתה מלחמת ששת הימים, הייתה מלחמת כיפור – ולא ראיתי אף פעם ראש ממשלה שזורע פחד ופאניקה בציבור וכל הזמן עובד על כולם. זה פשוט מדהים. די, מספיק".

(הראיון המלא התפרסם בעיתון 'יום ליום')




עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.