י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024
דורון ביטון משחזר

"שני קצינים הגיעו לבית הורי ובקשו מהם לבוא להיפרד"

עם שירים שזכו לעשרות מיליוני צפיות ביוטיוב, ומעל מאה אלף עוקבים בפייסבוק - ויותר מכך באינסטגרם, מתקרב דורון ביטון ליהדות בצעדי ענק, חושף לראשונה בראיון זה שיר חדש, ומספר על התאונה ששינתה את חייו ואף גרמה לו לפרוץ בבכי באמצע הראיון

 "שני קצינים הגיעו לבית הורי ובקשו מהם לבוא להיפרד"
דורון ביטון צילום: נופר מליחי

נעים להכיר

"דורון ביטון, 27, גר בנתניה, שחקן, זמר, כותב, מלחין, חקיין ומדובב".

ניצוצות של יצירה

"הקב"ה זיכה אותי מאוד להצליח כאמן יוצר. קטריקס, השותף שלי ואני, הוצאנו בשנים האחרונות שירים שזכו לעשרות מיליוני צפיות ביוטיוב, הופענו מאות פעמים בכל רחבי הארץ, נבחרנו להיות מופע החימום של כמה אמנים מפורסמים שהגיעו מחו"ל, עשינו חידוש לשיר של אייל גולן ואתניקס והופענו איתם, עשינו פרסומת שמאוד הצליחה לגולן טלקום, ועוד.

"ככל שהזמן חולף, ב"ה אני מתקרב לה' יותר ויותר. ההתעוררות הכי גדולה שלי התחילה בעקבות תאונה שעברתי, עליה אספר בהמשך. בקשר להופעות אני יכול לספר שכבר לפני ההתחזקות רציתי להופיע עם כובע, ובכלל - כמעט תמיד להסתובב עם כובע, בעיקר בשביל הסטייל. אהבתי את איך שזה נראה.

"אחרי ההתחזקות קלטתי שאני גם ככה מופיע עם כובע, ואני יכול לעשות קידוש ה' גדול על ידי כך שאברך על המים שאני שותה באמצע ההופעה. אז כל הופעה, ב"ה, אחרי השיר השלישי בערך אני עושה עצירה קטנה כדי לשתות מים, ומברך בפני כל הקהל: 'שהכל נהיה בדברו'. והם בתגובה צועקים: 'אמן'. אני לא חושש לבטא על הבמה את האהבה שלי לה' יתברך. כשיש דבר שאתה מאמין שהוא טוב - אתה רוצה שכמה שיותר אנשים יכירו אותו וגם יבינו שהוא טוב. ובזכות כך שאני מקרב אנשים, אני ממשיך להתקרב בעצמי. מניח תפילין, שומר שבת, לומד תורה, ועוד. וב"ה במגמת עלייה כל הזמן".

ניצוץ של חלומות

"החלום הכי גדול שלי זה לצלם טרילוגיה, כמו משחקי הכס נניח, על השנים שעברו על עמינו מבריאת העולם ועד מלכות שלמה. אני רוצה שעם ישראל, ואפילו - כל העולם, יכיר את ההיסטוריה המפוארת שלנו, את הדברים האדירים שהבאנו לעולם, ואת החוכמה האדירה שיש בתורה שלנו. מהסיבה הזאת, אגב, אני חושב שגם אם מישהו עדיין רחוק יחסית משמירת תורה ומצוות, שלא ימנע מעצמו את לימוד התורה ואת החוכמה המופלאה של העם שלנו. אסור לתת לאף אחד לקחת מאיתנו את ההוד וההדר של העם שלנו".

ניצוץ של נוסטלגיה

"אני בא ממשפחה דתייה. למדתי בבית ספר ממלכתי דתי, ועד כיתה י"ב שמרתי שבת והכל. כשלמדתי בבית ספר יסודי הייתה לי אפשרות לחזור הביתה בהסעה, ואפשרות לחזור ברגל. ההליכה לקחה משהו כמו 20 דקות. הרבה פעמים העדפתי ללכת, למרות שהדרך הייתה ארוכה יחסית, כי אהבתי את ההליכה, ובדרך הלחנתי שירים ושרתי אותם. אני מאוד אוהב את הבריאה, את הטבע, וגם מגדל כמה בעלי חיים. אגב, מדהים לראות את ההלכות של צער בעלי חיים. זה פשוט לא יאומן כמה רחמנות יש בתורה".

ניצוץ של התמודדות

"אחרי התיכון נחלשתי מבחינה דתית. ומגיל 18 עד 23 לא כל כך שמרתי על מה שצריך, הפסקתי להניח תפילין, וכו'. בשנים האלה התחלתי להיות קצת מוכר, בעיקר כי עשיתי

סרטונים עם חיקויים, וזה עף בפייסבוק. זמן קצר אחר כך התחלתי לעבוד עם סוכן מהתעשייה, וה' שלח אלי דרכו אודישן לסדרה בערוץ הילדים.

"תמיד הייתי מצחיקן כזה ועשיתי חיקויים, אבל אף פעם לא חשבתי שממש אעבוד בזה. תמיד חשבתי שאעבוד במקצוע 'רגיל'. הלכתי לאודישן, שאגב היה האודישן הראשון בחיי, ואחרי שבוע הגיעה התשובה – קיבלתי את התפקיד הראשי בסדרה.

"התחלנו לצלם אותה כשהייתי בצבא, ובעקבותיה התחילו להגיע המון בקשות לראיונות, תוכניות בוקר, צינור לילה, ועוד. צילמנו את הסדרה במשך שלושה ימים רצופים, ויום לאחר מכן יצאתי מהבסיס, רכוב על האופנוע שלי, ואז קרתה התאונה ששינתה את חיי. עד היום אני לא יודע אם זה היה תאונת 'פגע וברח' או שפשוט החלקתי, אבל בכל מקרה – הפציעה הייתה מאוד קשה.

"כל צד שמאל של הפנים שלי התרסק. עשו לי ניתוח שחזור פנים שארך 12 שעות. בנוסף, עברתי ניתוח ביד שבו הכניסו לי המון פלטינות. ועוד כמה פגיעות לא פשוטות. בשעות הראשונות אחרי התאונה הרופאים חשבו שזה הולך למקום מאוד מאוד לא טוב. שני קצינים הגיעו כמה שעות אחרי התאונה לבית של ההורים שלי, ספרו להם שהייתי מעורב בתאונה קטלנית, ובקשו מהם לבוא להיפרד ממני.

"כמו שאמרתי, אני בא מבית דתי, וההורים שלי ידעו שאם הם יקבלו על עצמם התחזקות במצוות זה יכול להציל את החיים שלי. אמא שלי לקחה על עצמה כיסוי ראש, אבא לקח התחזקות בלימוד תורה, ואחרי יומיים של הרבה תפילות, תודה לאל, התעוררתי. בהתחשב במצבי, הרופאים אמרו לי שלא אוכל לחזור לתפקוד רגיל. אלה היו ימים לא קלים, אבל היו גם נקודות של אור, למשל כשכל החבר'ה מערוץ הילדים באו לבקר אותי.

"אחרי שלושה שבועות נסעתי להוריד את הגבס, וחשבתי שאחזור לשחק בסדרה. עשו לי צילום אחרי שהורדתי את הגבס, ובצילום התגלה שהשבר עדיין לא התאחה. עולמי חרב עלי. איבדתי את העצמאות שלי, את התפקוד הבריא של הגוף שלי, וגם את הסדרה בערוץ הילדים. הם לא יכלו לחכות יותר. הרופא שהיה שם ראה את העצבות שלי ואמר לי שאני צריך להתרגל לזה שכבר לא אהיה מי שהייתי. שאשכח מחלומות מסוימים שהיו לי.

"ברגעים האלה, הדבר היחיד שעבר לי בראש זה שיש בורא לעולם, ושמעכשיו רק אליו אני צריך לפנות. הרופאים ייאשו אותי, אבל ידעתי שיש לי צינור ישיר לה' יתברך, והוא יכול לשנות את הכל. ובאמת ממש ברגעים האלה התחלתי את תהליך ההתחזקות שעברתי, ושאני עדיין עובר.

"פתאום היה לי ברור שהקב"ה לא רוצה לוותר עלי. שהוא רוצה שאמשיך ליצור, אבל שלא אשכח אותו. לפני התאונה, מבחינה חומרית הייתי בעננים. אבל מבחינה רוחנית איבדתי הרבה דברים. ואני מאמין שזו הייתה הדרך שלו להחזיר אותי אליו. לפעמים הדרך הייתה קשה ומורכבת, אבל לא פחדתי ממנה. ידעתי שהיא הדבר הכי נכון בעולם".

ניצוץ של התעוררות

"בעקבות ההחלטה שקיבלתי לגבי ההתקרבות, חזרתי באופן הדרגתי לקיום מצוות. בהתחלה חזרתי להניח תפילין, לפחות פעם שבוע, וללכת עם אבא שלי לבית הכנסת בערב שבת. מאוד התחזקתי גם בעניין של האמונה בחסדי ה', ואכן זמן קצר לאחר מכן הסוכן שלי התקשר אלי, אחרי שעשיתי אודישן לסדרה גדולה, ואמר שקיבלתי את התפקיד. באותו רגע נכנסתי לבית הכנסת ליד הבית שלי, תפסתי בשתי ידיים את הפרוכת, ואמרתי לה': 'ריבונו של עולם, תודה שלא שכחת אותי, ושאתה דואג לי ומשגיח עלי'.

"כמה ימים אחרי שזה קרה הוצאתי את השיר הראשון עם השותף שלי, ומשם נפתחה לי דלת חדשה לגמרי בעולם המוזיקה. את הלהיט הכי גדול שלנו, 28 מיליון צפיות ביוטיוב, קיבלתי בדרך לבית הכנסת בשבת. התפללתי לה' ואמרתי לו שלמרות שאני עדיין לא שומר תורה ומצוות באופן מלא, ואולי אין לי זכות לבקש את זה, אבל שבבקשה לא אשכח את הלחן הזה. ובאמת כך היה. זכרתי אותו. ברגעים האלה, כשראיתי את חסדי ה' בגלוי, החלטתי שאני רוצה עוד להתחזק במצוות, והחלטתי לקחת עלי גם את שמירת השבת. הרגשתי שאני רוצה רק את ה'.

"אני מאמין שכל דבר אפשר לראות דרך כמה משקפיים. אבל אני בחרתי ועדיין בוחר לראות את המציאות של החיים שלי דרך משקפיים של טוב ואמונה. ה' אומר לנו 'פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם', ובאמת פתחתי מעט. לא עשיתי הרבה דברים, רק פתחתי פתח קטן, וה' פתח לי שערים אדירים.

"באותה תקופה של תחילת ההתחזקות חזרתי ללכת לשיעורים של הרב רפאל רובין מנתניה. יש לו אהבת ישראל גדולה מאוד, והוא נותן לי כלים איך להיות אדם טוב יותר. השיעורים שלו עוררו בי רצון גדול ללמוד תורה, ובעיקר גמרא. ממש הרגשתי על עצמי את הפסוק: 'הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ וגו"

"באחד השיעורים ראיתי אדם חייכן ומתוק שנראה תלמיד חכם. הוא היה מוכר לי עוד מהתקופה שלפני החזרה בתשובה. ניגשתי אליו, הצגתי את עצמי, והוא אמר שגם הוא מכיר אותי, ואפילו התפלל עלי אחרי התאונה. שאלתי אם הוא מוכן ללמד אותי גמרא, והוא השיב: 'בשמחה'.. בהתחלה היו מניעות, אבל אחרי שלושה שבועות הגעתי לבית המדרש והתחלנו ללמוד מסכת תמיד. נשאבתי פנימה, והרגשתי שם עוצמות חזקות כמו שלא הרגשתי בשום מקום אחר.

"עם הלימוד בא התיאבון, ורציתי לדעת יותר. ב"ה סיימתי כבר שתי מסכתות. תמיד ותענית. ואני בדרך לסיים את השלישית. ובכלל, כל ההתקרבות שלי הייתה הדרגתית. שלב אחרי שלב. אצל כל אחד זה שונה, אבל עבורי זה היה נכון. למשל, בהתחלה שמרתי שבת רק בערב שבת. אחר כך עד הצהריים. וכך יותר ויותר עד שמירה מלאה. הצלחתי לשמור שתי

שבתות, ואת השלישית לא הצלחתי. ואז את הרביעית כן. ומאז, כבר שלוש שנים שאני שומר ב"ה".

ניצוץ של עשייה

"בעקבות ההתחזקות שלי אני רואה ישועות מדהימות בקריירה. ואפילו זכיתי בשנים האחרונות לכתוב ולהלחין שירים שקשורים לתורה ולמסורת. רובם עדיין במגירה, אבל שיר אחד, 'למעלה', שאותו שרים כ-400 תלמידים כל שבוע בשיעור של הרב שלי, ואני בתוכם, אני חושף כאן לראשונה לציבור הרחב.

"בקשר להמשך היצירה והעשייה שלי, יש רב שמנחה אותי. הוא אמר לי לא להפסיק את מה שאני עושה, אלא לקדש את ה' כמה שיותר, ולעשות את ההכי טוב שאני יכול בכל רגע נתון. והאמת היא שאני רואה את ההשפעה של זה בפועל. אם אבוא עם 'מדים' של אדם דתי, שחור לבן, כובע, זקן, לא אצליח להשפיע את הטוב שאני רוצה להשפיע על הרבה מאוד אנשים שכיום אני מצליח להשפיע עליהם. בכל מקום שאדם נמצא - שם הקב"ה רוצה שיקדשו את שמו.

"סיפור קטן שאני יכול לספר בקשר לזה קרה עם דודו אהרון. פגשתי אותו באולפן של יעקב למאי, שעובד עם אייל גולן ועוד הרבה אמנים, כי עבדנו על משהו משותף. התחלנו לדבר, עשיתי לו חיקויים, ומפה לשם שאלתי אותו אם הוא הניח תפילין. הוא ענה שבדרך כלל הוא מניח, אבל היום לא. וככה זכיתי לגרום לו להניח את התפילין שלי. אם הייתי לבוש אחרת, לא בטוח שזה היה מתקבל בטוב. ואגב, הוא לא האמן היחיד שזכיתי להניח לו תפילין. אני מודה לה' על הזכות שנתן לי לקרב אנשים, ואני מקווה שהוא יזכה אותי להתקרב אליו יותר ויותר, בשמירת ההלכה, בקידוש שמו, בעשיית הטוב, ובכלל - בכל המובנים".

 

פורסם לראשונה באתר 'הידברות'

זמר הידברות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד