ט' אדר ב' התשפ"ד
19.03.2024
'הממשיכים' - פרויקט חג מיוחד

מאמסנא ועד מונסי: ארבעת אדמו"רי זוטשקא נחשפים לראשונה

הפרק החמישי בסדרת הממשיכים של 'בחדרי חרדים' לחג הפסח מוקדש לשושלת הזהב של חצר הקודש זוטשקא שליוותה לא מכבר את רבם הנערץ למנוחת עולמים • משה ויסברג משרטט קווים לדמותם של הרבי המלחין, הרבי השדכן, הרבי מירושלים והבן הנחבא אל הכלים ממונסי  

מאמסנא ועד מונסי: ארבעת אדמו"רי זוטשקא נחשפים לראשונה
אדמו"רי בית זוטשקא צילום: שוקי לרר

בצוואתו של הרבי מזוטשקא זצ"ל שנפטר בחודש שבט האחרון נכתב שחור על גבי לבן כי האדמו"ר זצ"ל, מצווה שבנו הגדול, רבי אשר ישעיה רוזנבוים, ימלא את מקומו בבית המדרש בבני ברק. הבן השני רבי גדליה משה יפתח בית מדרש במקום לפי רצונו. הבן רבי שלמה ימלא את המקום בירושלים, והבן רבי מרדכי ימלא את מקומו במונסי שבארצות הברית. 

מאז הוכתרו כל ארבעת הבנים לאדמו"רים במקומות מושבתם, נשמרת ביניהם אחדות נפלאה בהתאם לבקשת הרבי בצוואה, שעצם כתיבתה היא עבור השלום והאחווה שישרור בין האחים, וכלשונו: "בכל מקום יש גבאים ומשמשים וחסידים קנאים שמלבים אש המחלוקת בין איש לאחיו, מסיבות שונות, ובונים א"ע על שמו של השני. וכאשר ראיתי בכמה חצרות של חסידים איך האחד נעשה לרבי והשני נהיה מושפל ונבזה בגלל שאינו נכנע כראוי לאחיו, ולא קיבל ע"ע מרות ממנו, חשבתי כי אפשר היה עליי לצוות לבניי היקרים שאני סוגר כל הריבסטווע וכל אחד ישב בביתו כמנהג בעלי בתים חשובים ויחיו ביניהם בשלום ובאחווה".

לרגל חג הפסח ובמסגרת סדרת הכתבות על הממשיכים, מעניק 'בחדרי חרדים' הצצה לדמותם של ארבעת אדמו"רי החסידות.

ארבעת האחים לבית זוטשקא לאחר השבעה על אביהם הרבי זצ"ל. צילום: שוקי לרר

הרה"צ רבי אשר ישעיה רוזנבוים - האדמו"ר מזוטשקא

המקום: שדה התעופה בציריך שבשווייץ. יהודי חסידי ממתין לטיסה לישראל, אך לוח הזמנים שמופיע במסך מציג עיכוב משמעותי בטיסה שאמורה להמריא. בארץ כבר ממתינים התלמידים, ונפשו של האברך כמהה להגיע אל ארץ הקודש לאחר מסע חיזוק שערך במקום.

ברגעים אפופי ייאוש ולחץ, פרצו מפיו מילותיו הקדושות של מייסד חסידות חב"ד "והנה ה' ניצב עליו", מילים שהתחברו מיד ללחן מרגש, שהפך מאז לאחד מנכסי הצאן וברזל של המוזיקה החסידית האותנטית. מאוחר יותר אף החלה תחרות מי מבין המקהלות תזכה לבצע את השיר ותקטוף את הבכורה. כיום הוא נחשב לשיר קדוש, המושר באורח קבע במעמדי הטישים בחצרות האדמו"רים בארץ ובעולם.

מילות השיר לקוחות כאמור מספרו של אדמו"ר הזקן - לקוטי אמרים תניא, פרק מ"א, "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וּמְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַבִּיט עָלָיו וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אִם עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי".

מי שניצב מאחורי השיר, הוא המשפיע החסידי הרה"צ רבי אשר ישעיה רוזנבוים (50), שהוכתר לממלא מקום אביו - האדמו"ר מזוטשקא זצ"ל, שנפטר לאחר שנות ייסורים קשים ומרים והותיר לעדת חסידיו ממלא מקום שיאיר את שמי עולם החסידות בתורתו ובעומק עיונו בכל חדרי התורה.

כבר בבחרותו, נשלח לקנות תורה בישיבה גדולה 'כוכב מיעקב' טשעבין בירושלים. בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית, בתו של האדמו"ר משאץ, המגלה כלפי חתנו חיבה יתירה. לאחר נישואיו נכנס ללמוד בכולל  'ברייש' המפורסם בבני ברק וכן בכולל סקולען.

הוא היה מקורב ביותר לסבו, האדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצ"ל בעל ה'נחל יצחק'. רבי אשר ישעיה היה נוהג לרשום את דברי התורה שנשא ברבים, ואף הוציאם לאור עולם בסדרת הספרים 'נחל יצחק'. זקני החסדים מספרים כי ר' אשר ישעיה היה הנכד האהוב עליו ביותר וכהוכחה לכך הם מספרים בהתפעלות כי כשהיו קוויטלא'ך מגיעים לפתחו של הרבי, שלח אותם האדמו"ר אל נכדו.

ברבות השנים, מונה לשמש כמגיד שיעור בישיבת טשערנאביל בבני ברק, וכמשפיע רוחני בישיבה גדולה באבוב בעיר. במקומות אלו בהם שימש בקודש, העמיד תלמידים רבים. התלמידים מספרים ל'בחדרי חרדים', כי רבי אשר ישעיה הוא עמוד התפילה. על פי התיאורים שקיבלנו, "תפילותיו ארוכות בבכיות ובהשתפכות הנפש, רק מי שמביט זמן קצר בתפילה בכל מקום שהוא מתפלל יקבל מיד חיזוק בעבודת התפילה". 

"בכל ערב ראש חודש", מגולל התלמיד בשיחה עמנו, "ר' אשר ישעיה יהיה במירון, שם במשך שעות ולא משנה קיץ וחורף הוא יגיע לרשב"י להתפלל". ואם לא די בכך, רבי אשר ישעיה הפך אבן שואבת לבחורי ישראל המחפשים דרך ומשמעות רוחנית לחיים. בחכמה נפלאה הוא מכוון את שומעי לקחו ומפלס עבורם מסילות אל נתיבות הקדושה.

גם חסד גשמי ניתן למצוא בפועלו: ביתו לא רק פתוח לבחורים המבקשים עצה, אלא גם לנשברי לב ולחסרי בית שמצאו בביתו פינה חמה. מתברר כי בחיוכו הכובש וליבו הרחום, הוא זכה לקרב מאות יהודים לצור מחצבתם.

הקפדתו בדבר הלכה נודעת לשם ולתהילה וכך הממשיך מזוטשקא משלב תקיפות מחד וסבר פנים יפות מאידך, אך יחד עם זאת הוא מתרחק כמטחוי קשת מכל שמץ של פרסום ותהילה.

כשליקטנו מידע סביב דמותו האצילית, נודע לנו כי הוא בקיא בכל ספרי החסידות שבהם הגה מנעוריו. התמדתו אינה יודעת גבולות ואת ליל השבת הוא מקדיש לעיון בפנימיות התורה תוך שהוא מתייגע בספרי חסידות, עד שמפציע השחר.

הרבי מזוטשקא בקריאת כתובה. צילום: יהודה פרקוביץ

אחד התלמידים שסעד על שולחנו משחזר בערגה את החוויה הרוחנית שהייתה מנת חלקו. "סעודות השבת בביתו הם באריכות ובנעימות, כשלחניו המרובים מעטרים את שולחן השבת, המעלים את נפש האדם טפחיים מעל הקרקע. מרגישים את 'מלוא כל הארץ כבודו' בכל העורקים", שח תלמידו בהתרגשות.

תלמיד נוסף מבקש להפנות זרקור אל הרגעים בהם הוא מתייחד עם קונו: "די להביט בצורת פניו בעת אמירת 'נשמת כל חי' בתפילת צפרא דשבתא להרגיש ולחוש את כל עצמותי תאמרנה", הוא אומר.

אחד משומעי דרשותיו של ר' אשר ישעיה, מחדד את הדברים  ומסביר את היותו שונה מכל ה'ממשיכים' שבדורנו. לדבריו כאן מדובר בדבר עילאי יותר.

והוא מפרט "רק תראה את צורת הליכתו ברחובה של עיר, או אפילו ברכת אשר יצר של ר' אשר ישעיה. על מאור פניו כשפוגש תלמיד או אפילו אברך המבקש חיזוק או עצה בעבודת השם וישנם רבים כאלה".

בשעה שביקשנו לשרטט קווים לדמותו, הוא מפנה אותנו לחיבורים שהתפרסמו מדרשותיו חוצבות הלהבות. "תראה את קונטרסי 'מעדני מלך' שהוציאו לאור בחורי ישיבת באבוב. מדובר בדרשות שממיסים כל לב והפכו שכבר לנכס צאן ברזל בהיכלי הישיבות כהכנה רבתית לקראת שבת קודש, בכדי שיוכלו להתחמם מאורה ולהנות מזיו קדושתה".

דרכו הייחודית בהשפעה הרוחנית באה לידי ביטוי בכך שהוא נוסך רגש של צמאון בקרב שומעי לקחו. "צמאה נפשי לאלוקים לקל חי - זו מהותו של רבי אשר ישעי' להשתוקק, לרצות, לכסוף, ובדרכים אלו שהוא ניתב לעצמו בעמל ויגיעה, דרכים אלו הוא מנחיל לתלמידיו עד שליבותיהם של תלמידיו משוררת בקול נעים ליבי ובשרי ירננו לקל חי", מסכם איש שיחנו ומקפל.

הרבי מזוטשקא בטיש משתה היין בפורים. צילום: שוקי לרר

גולת הכותרת של פרסומו מעבר לגבולות עולם החסידות, היה הלחן של השיר "והנה ה' ניצב עליו", שנולד כאמור בהשגחה פרטית בעת איחור של טיסה בשדה התעופה בציריך.

פרט מעניין ניתן לציין כי את השיר 'והנה ה'' לא הסכים לפרסם. וכך, רק אחרי שהתחילו לשיר אותו בפומבי, הסכים שיקליטו אותו בכדי שתישמר האותנטיות והקדושה שבשיר.

השיר אף גרם לסערה גדולה במוזיקה החסידית. בעלי מנגנים מוכשרים גילו כי לשיר יש פוטנציאל גדול יותר והחליטו לעבד את היצירה ולהקליט אותה באופן מקצועי, מה שיצר מלחמה יצרית, מאבקים על כבוד, אגו, מקצועיות ולא מעט כסף.

כזכור, המאבק על הלחן המפורסם ניטש בין שני צדדים במוזיקה על ביצוע קליפ ומי יפרסמו ראשון: מצד אחד עמדו המוזיקאי פנחס ביכלר ומקהלת "מלכות", יחד עם הסולן יענקי דסקל וילד הפלא דודי פולק. מהצד השני היו הזמר מנדי וויס, הקלידן שמוליק לוטרמן ומקהלת "נרננה" בניצוחו של יעקב רוזמרין ובניהולו של רובי טאוב.

הרה"צ רבי גדליה משה רוזנבוים - האדמו"ר מזוטשקא אמסנא

זו כבר תופעה בעיר התורה והחסידות המלאה באדמו"רים וחצרות. מאז פתח הרבי מזוטשקא אמסנא את בית מדרשו, תחילה במקום זמני, החלה נהירה גדולה לטישים אותם עורך בלילות השבת בבית מדרשו השוכן ברחוב יונה הנביא בבני ברק. בכדי שיהיה סימן היכר הוסיף לזוטשקא בעיר בני ברק, נוסף השם אמסנא וכך הפך הרבי לאחד האדמו"רים הפופולריים בעיר. 

הרבי (47) נולד ביום חמשה עשר באב שנת תשל"א בירושלים. הברית לתינוק שנולד נערכה בביתו של זקינו הרה"ק רבי שלומק'ה מזוועהיל זיע"א. לרגל השמחה הכינו כסא של אליהו המורכב מכמה כסאות קדושים של רבי גדליה משה ואביו ר' שלומק'ה, כאשר את התינוק הלבישו בכותנת של ר' שלומק'ה.

הרבי מזוטשקא אמסנא בחתונת בנו. צילום: שוקי לרר

בילדותו התחנך הרבי בתלמוד תורה בעלזא תל אביב שהייתה בביתו של המהר"א מבעלזא זיע"א. אנקדוטה מעניינת נשמעה בפורים בעת משתה היין בשנה זו על שולחנו של הרבי מזוטשקא אמסנא מפי הרה"ח ר' יוסף דייטש, המשב"ק של הרה"צ רבי אלימלך בידרמן גיסו של הרבי שכנער למד בחיידר עם האדמו"ר.

רבי יוסף משחזר, "יום אחד מצאו התלמידים נער יתום בוכה והרבי, בעודו ילד בן 5, ניגש אליו ושאלו לפשר בכיו. נענה הילד שהיה יתום מאביו ואמר שלאמו האלמנה אין כסף לרכוש נעלים והוא לובש נעלים קרועות. על אתר הפציר בו הרבי "בוא ונחליף נעלינו בתנאי שאיש לא יידע על כך לעולם. כשנודע למלמד ז"ל את אשר אירע, בכה כפי שלא בכה מימיו ושמר את הדבר". 

בימי בחרותו, למד הרבי בישיבת צאנז בנתניה ולאחר מכן נסע לארה"ב בכדי ללמוד בצל דודו הגדול - האדמו"ר מזוועהיל זצ"ל ביוניאן-סיטי שם נקשרה נפשו בנפשו, ויחדיו הגו בתורה לילות כימים, והיה לו כבן ממש. במקביל הרבי קנה תורה ויראה בישיבת טשעבין.

בשנת תש"נ נלקח אחר כבוד כחתן לבתו של הגה"צ רבי אברהם יחיאל למברגר אב"ד מאקאווא ב"ב זצ"ל. שמחת הנישואין התקיימה ברב פאר והדר בט"ו בשבט תשנ"א. בימיו כאברך ישב על התורה והעבודה, בכולל שתחת הנהגתו של הרה"ג ר' ישראל ברגר, שם ישבו טובי האברכים בעיר.

כמו כן כיהן הרבי כר"מ עיון בישיבת מכנובקא-בעלזא רבות בשנים והעמיד תלמידים הרבה. כבר בשנות אברכותו המוקדמות הורה לו זקנו בעל ה'נחל יצחק' זצוק"ל לעסוק בשידוכים ואף צירף הבטחה שיתקיימו הזיווגים לאורך ימים ושיזכו הם לזרע של קיימא.

גיסו, הרה"צ רבי אלימלך בידרמן במכירת החמץ השנה. צילום: באדיבות המצלם

לדברי החסידים, האדמו"ר ניחן במתנת שמים של גישה מופלאה בחינוך וזאת באה לידי ביטוי באהבת ישראל שכובשת וקשה לעמוד נגדה. מידותיו הנאצלות של הרבי סוחפות את הקהל וסובביו מבטאים את השהיה במחיצתו כ"אווירת גן עדן".

עשרות בחורים יושבים אצלו בסעודת שבת עד השעות הקטנות של הלילה. רבים מהם מעידים על מהפך שחולל בהם על ידי קירוב ומילה טובה – שהם חלק מאישיותו הדגולה.

זקני החסידים מציינים את ההתבטלות המופלאה לאביו ולזקנו זצ"ל, אשר מוצא פיהם, דרכיהם והליכותיהם מהווים נר לרגליו. אף כיום מוסר הרבי שיעור בספר 'נחל יצחק' מתורת זקניו, ובטישים מצטט מדברות-קודשם.

הליכותיו פשוטות להפליא. דיבוריו נאמרים בגובה העיניים. שיחותיו והדרכותיו נדפסים מידי תקופה בידי מכון 'נועם דוד' וכל הקורא מעיד שהם כמים קרים על נפש עייפה. תפילותיו המשתפכות מהווים שם-דבר ורבים מתושבי הסביבה מגיעים להתעורר ולהתבשם מנועם קולו המלא ברגש ומתיקות ולהשתתף בטישים חסידים לצד ליטאים וספרדים. 

בביקור בחול המועד אצל שר התורה הגר"ח קנייבסקי. צילום: באדיבות המצלם

הרה"צ רבי שלמה רוזנבוים - האדמו"ר מזוטשקא ירושלים

בעודו משמש כמשפיע בישיבת 'כוכב מיעקב' טשעבין ומראשי הנהלה הבכירה של הישיבה החסידית החשובה הוכתר לאדמו"ר מיד לאחר פטירת אביו וזאת בעוד ששימש כרב החסידות בירושלים, רבי שלמה היה בנו חביבו של אביו בהיותו האיש שהיה אחראי על כל העניינים הרפואיים.

הרה"צ רבי שלמה רוזנבוים (42) נולד בשנת תשל"ז כבן שלישי לאביו האדמו"ר מזוטשקא זצ"ל בתלמוד תורה למד והתחנך בחיידר באבוב בבני ברק ובישיבה למד בישיבת טשעבין, הוא נישא לבת האדמו"ר הרה"צ רבי יעקב אשר קאפ זצ"ל מלעלוב ברנוביץ, לאחר חתונתו התגורר בירושלים במהלך השנים נהיה משפיע בישיבת טשעבין שם יש לו קשר חזק עם הבחורים המתייעצים עמו על כל צעד ושעל חידושי תורתו מודפסים בעלון השבועי 'כוכבי אור' שיוצא לאור על ידי בוגרי ישיבת טשעבין. 

הרבי מזוטשקא עם אחיו הרבי מירושלים. צילום: ברוך אוביץ 

רבי שלמה היה מאוד קרוב לאביו, שהיה מגיע הרבה לשהות בביתו במעלות דפנה בירושלים בימי החופה, ובפרט בשנים האחרונות רבי שלמה לא זז ממיטת חוליו במסירות נפש של ממש ואף ניהל התיק הרפואי, כך גם בשבת האחרונה היה עמו בבית חולים בבני ברק.

בשנה האחרונה פתח את בית מדרשו ברחוב כי טוב בירושלים, וכעת מכהן שם באדמו"רות. בינתיים רק עורך את התפילות וסעודת שלישית ובקרוב, מספרים החסידים, הוא גם יערוך טישים בלילות שבת קודש. 

לאחרונה חגג הרבי בר מצווה לבנו השלישי, שם השתתפו אדמו"רים רבים לצד רבנים מכלל החוגים. הוא מחותן עם הרבי מנדבונה ירושלים ועם הגרש"א אשכנזי, ראש ישיבת נדבורנה. 

סדר יומו של הרבי נע סביב לימוד לאורך כל היום. בבוקר לומד הרבי בכולל פאפא ברחוב חגי בירושלים, שם לומד בחברותא עם הגאון הצדיק רבי אהרן מרדכי רוטנר ובשאר היום נמצא בישיבת טשעבין שם נחשב כאמור לאחד המשפיעים. 

החסידים מספרים על רבי שהוא אוזן קשבת לכל אחד, מאיר פנים ובעיקר בעל חסד גדול. בשנה זו חילק קמחא דפסחא לנזקקים בסכומים גדולים. 

הרה"צ רבי מרדכי רוזנבוים - האדמו"ר מזוטשקא מונסי

כבן זקונים של אביו הרבי מזוטשקא זצ"ל וכרביעי במספר, הרבי מזוטשקא מונסי נחבא אל הכלים והוא הבן הפחות מפורסם של אביו.

רבי מרדכי (39) נולד בירושלים בשנת תשל"ט, כבן זקוניו של אביו הרבי מזוטשקא זצ"ל ונקרא על שם זקנו הרה"ק רבי מרדכי מזוועהיל זיע"א בעל ה'יקרא דמלכא' שהסתלק לבית עולמו באותו שנה, היה חביב על זקנו הרבי בעל ה'נחל יצחק' זיע"א. 

הרבי מזוטשקא מונסי. צילום: שוקי לרר

בבחרותו למד בישיבת טשערוביל בבני ברק בישיבת גדולה 'כוכב מיעקב' טשעבין בירושלים, בהגיעו לפרקו נישא לבתו של הרה"צ רבי יהושע לייפער נשיא ממלכת התורה 'עוז והדר' ורב בית המדרש 'באר משה' במונסי בן האדמו"ר מטמשוואר ירושלים זצ"ל שמחת החתונה הגדולה התקיימה בשנת תשנ"ט בעיר בני ברק עקב חולשתו של זקינו בעל ה'נחל יצחק' זיע"א.

לאחר החתונה התגורר במונסי שם נודע כמכניס אורחים גדול והרבי נודע כבעל תפילה בהיותו עובר לפני התיבה.  הוא לומד בכולל סאטמאר במונסי ובהליכתו הוא שקוע בתלמודו. 

ל'בחדרי חרדים' נודע כי לאחר חג הפסח יפתח את בית מדרשו במונסי שתהווה חוליה נוספת בשרשרת ההמשך של חצר זוטשקא.

הרבי מזוטשקא זצ"ל עם בניו האדמו"רים. צילום: שוקי לרר

זוטשקא חסידות זוטשקא חסידות אמסנא פרופיל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }} | {{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }} | {{ reply.date_parsed }}
טען עוד