1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. היכלי הישיבות

'דגל': נס ההצלה של הציבור הליטאי • מיוחד

מסע בן 5 פרקים: המחלוקת הפנימית מבית וההפליה החסידית מחוץ • הלילה שבו נטל על עצמו הגר"ח קנייבסקי את עול ההנהגה • הבחירות הכי סוערות בציבור החרדי שנגמרו בניצחון מוחץ • בני הבית: שלושה דורות לבית קנייבסקי • המפץ החרדי: הישג השלום מפינדרוס ועד בני ברק 

משה ויסברג וארי קלמן , י"ט ניסן תשע"ט 24/04/2019 19:00 עודכן: 25/04/2019 10:41

מהתפרקות לניצחון היסטורי > פרויקט חג חברי הכנסת של דגל בהתייעצות אצל שר התורה חברי הכנסת של דגל בהתייעצות אצל שר התורה צילום: שוקי לרר

מדהים לחשוב, שכל זה כבר נראה לנו טבעי. מדהים יותר להיזכר שעד לפני שנה וחצי, לא היה פרשן או מומחה אחד שהעלה את התסריט הזה. לא היה מי שצפה את האירוע של אותו לילה. וודאי שלא את התקופה שתבוא אחריו.

עד לאותו לילה, בכל הפקולטות שחוקרות את החברה החרדית היה ברור – החברה הליטאית נמצאת במשבר הנהגה החמור בתולדותיה. משבר שאין שום דרך להיחלץ ממנו. כל הנתונים היו על השולחן: שלושת גדולי הדור הליטאים – הרב שך, הסטייפלער והרב אלישיב נפטרו. הרב שטיינמן שהמשיך אותם שכב במיטת חוליו, ואם חסר משהו, המחלוקת הפנימית בציבור הליטאי – כשהכוונה על הפלג הירושלמי שהיה אז בשיא תוקפו – עומדת להכריע את הכף.

"התפרקות שלטון המרנים", הכריז ד"ר אבישי בן-חיים בסדרה טלוויזיונית מושקעת. התקשורת החרדית זעמה. הרבה מאמרי מערכת. אבל מאחורי המילים הגדולות, בליבם פנימה כולם חשבו שיש צדק בדבריו. ביום שאחרי הרב שטיינמן, רווחה הדעה, זה נגמר. הציבור הליטאי יהפוך לחצרות קטנות ולא מגובשות. כל בית כנסת יהיה מוקד לעצמו. הימים היפים של 'דגל התורה' עברו ללא שוב.

נכון, היו עוד כמה מנהיגים משיירי כנסת הגדולה. אלפי יהודים מכל רחבי הגלובוס הצטופפו על מדרגות הבית ברחוב רשב"ם בבני ברק. כל קופות הצדקה פרסמו את דמותו המאירה של הגר"ח קנייבסקי. כולם רצו לקבל ממנו "ברכה", אבל איש לא חשב שיש בכלל שייכות ל"הנהגה". וודאי שלא מעורבות בפרטי-פרטים.

על אחת כמה וכמה מידה כפולה ומכופלת – שאיש לא חלם, שתוך שנה וחצי הציבור הליטאי יעמוד בתקופה הכי חזקה שלו – חיצונית ופנימית. איש לא האמין שדווקא הגר"ח קנייבסקי יהיה זה שישבור את הסטטוס המקודש של ה-60/40 לטובת מהפך דרמטי של 6/3. והכל עם גמרא פתוחה ורגעים של הוראות.

את מה שקרה לציבור הליטאי בשנה וחצי האחרונות, אין דרך להכתיר אלא כ"נס גלוי". דרך של ההשגחה העליונה להשליט את שלטון התורה ולשדד מערכות טבעיות. בשורות הבאות, נגולל מעט את ההיסטוריה לאחור. כיצד קרה הדבר. 

פרק א': ליל המהפך

מה שמדהים בסיפור שלפנינו הוא העובדה שאפשר להצביע במדויק על היום והרגע בו הכל התחיל. כז' בחשוון תשע"ח, בשעה 23:30. זה היה לילה שגרתי ברחוב רשב"ם 23, הגר"ח יושב והוגה בתלמודו, עובר כהרגלו עם מעטפה אקראית על דפי הגמרא, שורה אחרי שורה במהירות, בצמא אדיר, כאילו זו הפעם הראשונה.

אבל הלילה הזה השתנה מכל הלילות. האורח שניצב בפתח, ח"כ משה גפני, כבר ביקר בחדר הזה עשרות פעמים, בעיקר לבקשת ברכות אישיות. "הוראות ציבור", אמר לו שר התורה בעל הבית כמה וכמה פעמים, "יש לשאול רק את ר' אהרן לייב" (-מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל). וזה לא שגפני לא ניסה. אוהו כמה שהוא ניסה. אבל התשובה תמיד הייתה דומה. רבי חיים התחמק מהשאלות ומיד שקע שוב בלימודו.

אלא שבלילה הזה נפל דבר.

מרן הגראי"ל שכב אפוף ייסורים במיטת חוליו, ולראשונה נראה היה שהספינה החרדית מיטלטלת ללא קברניט. גפני, שכבר עשרות פעמים שמע שאין לו מה לנסות לשאול הוראות בענייני ציבור ברחוב רשב"ם - מחליט לנסות שוב.

רגעים ארוכים של שתיקה משתררים בחדר. למעלה משמונים שנה הצליח הגר"ח קנייבסקי להתחמק מהנהגת הדור. למעלה משמונים שנה, שכל רגע בהם מוקדש ללימוד תורה ביגיעה. אלא שעכשיו עומדת על הפרק שאלה ואין את מי לשאול.

הגר"ח קנייבסקי בביקור חג אצל מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. צילום: באדיבות המצלם

את הלחישה ההיא, איש לא הבין בשעת מעשה. איש מבני הבית גם לא העז לדבר עליה. הגר"ח האזין לשאלה כשראשו עדיין רכון בתוך הגמרא, ואז, כאילו משא כבד הוטל על כתפיו בפתע פתאום, הרים אט אט את ראשו. "דור דור ודורשיו", לחש שר התורה את דברי חז"ל, "דור דור ומנהיגיו". לראשונה, מזה שמונים שנה, עול נוסף מוטל על כתפיו של הגר"ח חוץ מעול תורה. הגר"ח מזדקף ובמילה אחת מקבל על עצמו את גזירת ההשגחה העליונה, לשאת בעול הציבור ולהכריע בנושאי הנהגה.

גפני, שכבר חווה כמה חילופי הנהגה, לא משתהה. הוא מנצל את ההזדמנות ופורשׂ את השאלה ברהיטות. השאלה עסקה בנושא שמיטה, גפני מקבל תשובה בהירה ומאותו לילה, זרחה שמשו של שר התורה שליט"א בהנהגת הציבור החרדי.

דור דור ומנהיגיו.

פרק ב': ההכרזה בהלוויה

פחות מחודש חלף. ערב חנוכה תשע"ח. הציבור החרדי בעולם התעורר לרגעי שקיעה. מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, עלה בסערה השמימה. הצוואה המפעימה מתפרסמת. אלפים מתקשים להחניק את הדמעות. נראה היה שתהיה הלווייה קטנה ומצומצמת. תחושת האבל הייתה כפולה ומכופלת.

אלא שעוד לפני צאת הלוויה, יוצאת הוראה מבית שר התורה, המלמדת על הוראות חדשות ומדויקות כיצד יש לנהוג ואיפה אין למחול על כבודו של הגראי"ל. עוד לפני סתימת הגולל, ניתן היה לחוש שכבר זרחה שמש חדשה.

ובכל זאת, אם בענייני הלכה והוראה, כולם חרדו למוצא פיו של הגר"ח, עדיין התחושות היו קשות. התחושה היתה כי יחד עם גופו הטהור שנטמן שעות לפני הדלקת נר ראשון של חנוכה, נטמנה גם מפלגת 'דגל התורה' ומפעלותיו העצומים בדמות רשתות הכוללים בארץ.

מסע הלווית מרן הרב שטיינמן זצ"ל. צילום: רחפן בחדרי חרדים

הרגשה של חושך ואפילה פשטו אצל כל ליטאי מצוי. היום זה נראה מעט מוזר, הרי הגר"ח כבר נמצא פה מאז הקמת דגל התורה לפני למעלה משלושים שנה, למה שמישהו יחשוב שלא יהיה המשך. אבל אז, אף אחד לא באמת האמין שהוא יסכים ליטול עליו את אדרת ההנהגה. היה ברור שאם זה יקרה, זה הולך להיות משהו היסטורי בפרספקטיבה של דורות. אבל אף אחד לא העז לחלום שזה צועד לשם. כל דרדק ידע שעד פטירת מרן הגראי"ל, הגר"ח כמעט לא הסכים להשיב לשאלות ציבוריות, "תשאל את רב אהרן לייב", הוא היה נוהג לפטור כל עסקן. למעט בנושא אחד, שבו הוא היה חד כתער והשיב מיידית, בנושא כבודו של רבי אהרן לייב.

ואז זה קרה. מאחד לשני נודע הדבר, הגר"ח החל להשיב לשאלות ציבוריות. ראשון היה זה הגר"י אפרתי, חבר וועדת הרבנים של דגל התורה, שאמנם, מאז פטירת הרב אלישיב הוא מקפיד לפקוד את ביתו של רבי חיים מידי שבוע, אבל עד אז זה היה רק עבור שאלות הלכתיות בזרעים. כעת, הוא הגיע עם שאלה ציבורית בנושא חוק מסוים שאמור לעבור למחרת בכנסת.

"רב'ה, רב אהרן לייב נפטר, אין את מי לשאול, ומחר ההצבעה בכנסת, הח"כים שואלים מה לעשות?!", כך הרב אפרתי לגר"ח. שתיקה בחדר למשך מספר שניות. את המתח אפשר לחתוך, זו לא רק השאלה הספציפית הזו שמונחת על כף המאזניים, עתיד ההנהגה של כלל ישראל ייחרץ בתשובה זו.

והנה, אחרי שניות אחדות, שואל מרן: "מה יקרה אם הח"כים יימנעו?", הרב אפרתי, שעדיין מתקשה לעכל ולהפנים את משמעות הדברים, צולל מיד אל נבכי הסוגיה ושוטח בפני מרן את הצדדים, ומקבל תשובה חיובית. "שיצביעו בעד". הרב אפרתי קיבל תשובה חיובית. הציבור החרדי כולו קיבל תושבה חיובית.

מאז אותו יום הגר"ח הכריע במאות נושאים, גדולים כקטנים, ארציים ומקומיים, כלליים ואישיים. כשמכנה משותף אחד לכולם, התשובה תמיד תהיה ברורה, קולעת וחדה כתער. לעולם לא יהיה מקום לשאלות.

על פי השמועה התבטא בשעתו מרן הרב שך על דרעי: "מה שארבעה חברים של אגודה לא עשו שלושים שנה, עשה דרעי לבד בשנתיים". אז אמנם כעת חלפה לה רק שנה וחצי, אבל ההספקים וההישגים הם בסדר גודל של עשור ויותר.

בשורות הבאות נסקור בקצרה את קורות ימיו של הציבור הליטאי, עולם התורה ודגל התורה במהלך השנה וחצי שחלפו מאז החל הרב קנייבסקי לשאת בעול ההנהגה.

התכנסות מועצת גדולי התורה של דגל התורה בביתו. צילום: שוקי לרר

פרק ג': הבחירות המוניציפאליות

אז אולי הציבור הליטאי התחיל להתרגל להנהגה המחודשת, אבל בקרב חוגים מסוימים, עוד היו מי שלא הבינו את העידן החדש שקם לישראל.

ואז הגיע חודש חשוון תשע"ט, ואיתו הבחירות המקומיות הכי סוערות שידע המגזר החרדי. הפוליטיקאים הישנים, היו בטוחים שהפעם אפשר יהיה להקל ראש בעמדת הצד הליטאי. היו דיבורי רהב על כוחו המצומצם של הציבור הליטאי.

ואז נפלה הפצצה. בהכרעת הגר"ח, דגל התורה העמידה את עצמה למבחן עצמאות בכמה מקומות מרכזיים ברחבי הארץ. מדויק יותר יהיה לומר, שאחרים העמידו את עצמם למבחן מול כוחו העצום של הגר"ח. כפי שציטטנו, מסתבר שהנבחנים האחרונים לא העריכו נכונה את כח ההנהגה החדש של דגל התורה.

בדיעבד ניתן לומר, שזה היה רגע המבחן הכי קשה שעברה הנהגת הגר"ח. לרגעים היה נראה שכל הסיכויים אפסו. באותה מערכת בחירות, נוהל קמפיין אגרסיבי שניסה להציג את הגר"ח כמי שמובל על ידי אנשי ביתו. הניסיון של כל הצדדים היה לפגוע בלכידות הפנים-ליטאית. לרגעים היה נראה שזה צולח.

אבל אז הגיע ליל מוצאי הבחירות. האופטימיים שבין הליטאים, לא חלמו על הישג שכזה. דגל התורה מצאה את עצמה בזירה המקומית עם שלל לא הגיוני. מועמדיה לראשויות הערים ירושלים, צפת וחיפה ניצחו בשני סיבובים וסיימו תקופות של סבל ושפל בציבור החרדי בערים אלו.

בנוסף, מחזיקה דגל התורה בראשויות הערים בני ברק, מודיעין עילית וקרית יערים. שלא לדבר על הנציגות המקומית שעלתה פלאים בכל מקום. דגל התורה הכפילה את כוחה בירושלים, חיפה, ביתר עילית ובית שמש.  

המסר הדהד באור זוהר. ולא צריך להיות ליטאי כדי לומר את זה. הנה מה שאמר יו"ר סיעת "שלומי אמונים", סגן השר מאיר פרוש, בשיאה של ועידת "אגודת ישראל" באמצע החורף, כשהוא מנסה להסביר את הפריחה הנפלאה הזו דווקא מן העבר השני של המתרס: "מה שלא לקחנו בחשבון, זה מה שקרוי בדגל התורה רבי חיים קנייבסקי, מילה אחת שלו מוציאה את כולם לקלפיות, כולל גם חסידים שהצביעו לדגל בשביל לזכות בברכתו". עושה רושם שכל מה ששר התורה הגר"ח קניבסקי מחליט לגעת בו הופך זהב. תור זהב.

ב'אגודת ישראל' עשו הערכת מצב רטרואקטיבית, המסקנות היו מהירות וחדות. סטטוס היסטורי של עשרות שנים – מאז הבחירות הפנימיות של תשל"ו – השתנה בבת אחת. האגודאים – ובראשם הסיעה המרכזית – מיהרו לחתום על הסכם אחדות שוויוני והוגן עם דגל, הם ידעו היטב שבתקופה זו שדגל מונהגת ע"י הגר"ח קנייבסקי, ריצה נפרדת אצל דגל היא אופציה מציאותית ויכולה להותיר את אגודה לבדה מחוץ לכנסת.

הנהלת החינוך העצמאי בהתייעצות אצל שר התורה. צילום: באדיבות המצלם

פרק ד': גיוס ההמונים

פוליטיקה, יודע כל ליטאי, היא ממש לא חזות הכל. הנהגת גדולי ישראל מאז ומתמיד הייתה בדאגה עמוקה לעולם התורה. או במילים פשוטות יותר: בגיוס משאבים להחזקת הישיבות, הכוללים, הסמינרים וכל המוסדות.

מרן הגראי"ל זצ"ל, הפך בימיו לשר האוצר של עולם התורה. אל שולחנו הקטן בבית שברחוב חזון איש 5 הגיעו גבירים ושועי עולם מצד אחד, וראשי ישיבות וכוללים מהצד השני. הוא בעצמו גם היה יוצא ברחבי העולם למגביות ועמל להחזיק את עולם התורה.

אחרי פטירתו, היו רגעים שנראה היה שעולם התורה בסכנה. איש לא חשב שתהיה דרך לגייס את שר התורה שליט"א, מבלי לעקור אותו מהגמרא האהובה. בשלב ראשון – היה זה ר' שלום בער סורוצקין שנכנס אל הגר"ח וניסה לרתום אותו להצלת רשת מוסדות 'עטרת שלמה'. עלה רעיון גאוני. ר' שלום בער ביקש את הסטנדר שעליו יושב הגר"ח ולומד. סורוצקין הבין את הפוטנציאל הכלכלי הנדיר. בסופה של מכירה פומבית, ניצלה רשת הכוללים לתקופה נוספת. אבל זה לא היה מספיק.

מסתבר שבין הסקת המסקנות של 'אגודת ישראל' בעקבות מערכת הבחירות, קרו עוד כמה אירועים דרמטיים במהלך החורף. אירועים שהפכו את רבי חיים לגדול מגייסי התרומות בכל הזמנים. מדובר כמובן בסיפור המצ'ינג – גיוס ההמונים.

שיטת ההתרמה הזו, נראית כאילו נתפרה במיוחד לימי הנהגתו של רבי חיים. הוא הרי כמעט לא יוצא מהבית ולא משוחח בטלפון עם נדיבים, הוא רק יושב ועוסק בתורה, אבל מה אפשר לעשות שנכנסים בזה אחר זה ראשי רשתות הכוללים לצד ראשי הישיבות וזעקתם בפיהם "רבינו, צרכי עמך מרובים ואין הקומץ משביע את הארי", בדיוק לצורך זה נולד המצ'ינג. בשביל שמילה כתובה של רבי חיים, או צילום וידאו קצר עם בקשתו וברכתו לתורמים וההמונים יוזילו מהונם לטובת המגבית.

בתפילה על תורמי רשת הכוללים ישכר באוהליך בציון הרשב"י במירון. צילום: שוקי לרר

זה התחיל עם "מעייני הישועה". ההמשך – הוא סיפורו של חורף תשע"ט. "עטרת שלמה", של ר' שלום בער סורצקין. ר' חיים נרתם. "אותם על כפיו נושא...", מזמזם כל פעוט בכל בתי ישראל. חמישים מיליון שקל גייס רבי חיים עבור רשת זו.

אחריהם רשת הכוללים "יששכר באהליך", שמגבית זו גילתה שיאי רגשות חדשים בקרב העם, למראה דמעותיו הטהורות של רבי חיים שזלגו למשמע מצב האברכים. שיאה של המגבית היתה שנסיעתו ההיסטורית של רבי חיים למירון. לרשת זו גייס רבי חיים 35 מיליון שקלים, והציל אותה מקריסה. בין לבין עשרות ישיבות פתחו מגבית אצל הגר"ח וגייסו אותו למען יגייס להם כמה מיליונים טובים. ועוד היד נטויה. מן הסתם.

ה'מופתים' שהחלו להתגלגל במגביות הללו, מזכירים תקופות חסידיות קדומות. לפתע אין לך אברך ליטאי שלא מספר כמה סיפורי 'מלווה מלכה' שאירעו בביתו של רבי חיים. כולם מבטיחים ונושעים. תורמים ומתברכים.

עורכי הדין עמית חדד ואריאל רוט תורמים לעטרת שלמה מיליון שקל בבית שר התורה. צילום: באדיבות המצלם

פרק ה': אנשי הבית

אז איך כל זה קרה? איך אפשר גם לסיים בכל שנה את כל התלמוד בבלי, ירושלמי, ספרא, ספרי ותוספתא, ולהוציא עוד ועוד ספרים חדשים – ובכל זאת לנווט את ספינת היהדות החרדית, באחת התקופות המאתגרות שלה?

אין ברירה, אלא לפתוח את הסוגיה הכי מאתגרת. כי אכן, שתי זרועות ביצועיות מרכזיות יש לרבי חיים – שדרכם הוא מטפל בעניינים הרבים המונחים על שולחנו:

יש את הזרוע הלימודית וההלכתית. זו למעשה כבר מתנהלת עשרות שנים. כי הרי אין לך כמעט תלמיד חכם על הגלובוס, שאינו מכבד את עצמו בשליחת מכתבי תורה לרבי חיים. כשמדובר על שולחן שבו מתקבלים אלפי מכתבים, היה צורך במישהו נוסף שיסייע בכתיבה, בפסיקה, ובמתן תשובות.

כינוס ראשי הישיבות של תלמודו בידו במעונו של שר התורה. צילום: באדיבות המצלם

מי שנבחר על ידי  הגר"ח – כבר לפני שנים רבות – הוא ה'חברותא' שהוא במקרה גם בנו, הגאון רבי יצחק שאול קנייבסקי, שיושב שעות ארוכות לימין אביו, מקבל את השאלות, מעביר את התשובות, ומשמש כמתורגמן.

אלפי ראשי כוללים וגבאי צדקה בעולם, מנצלים כבר שנים את חביבותו ובעיקר את חוסר היכולת שלו לומר 'לא'. רבי יצחק שאול, הפך בשנים האחרונות – ובעיקר בעשור האחרון - לאבן שואבת בפני עצמו. הוא מוציא ומביא, עונה לאלפי שאלות, ויש לא מעטים שמבקשים ממנו עצה ותושיה.

אלא שגם כאן משהו השתנה. זה קרה ממש במקביל לקבלת ההנהגה - הפוליטית והכללית - של הגר"ח. נדרשה לפתע זרוע ביצועית גם בתחום הזה. גם כאן הבחירה הפתיעה במיוחד. מדובר בבנו בכורו של הגרי"ש קנייבסקי, המוכר כיום בציבור החרדי כולו כששמו נהגה בשם החיבה – ר' יעקב קנייבסקי.

בלימוד עם הנכד ר' יענקי קנייבסקי. צילום: שוקי לרר

בשנים האחרונות – בעיקר בתקופת הבחירות המוניציפאלית - הוא ספג השמצות וביקורות, ברמות נדירות. אבל סביר להניח שאין אפילו מניין מהקוראים, שיודעים שהאברך הצעיר הזה – שאין מילה פוליטית שלא הוצמדה לו - מוסר מידי בוקר שיעור תורה בפתח תקווה, לאחר תפילת שחרית כוותיקין אצל סבו.

מסתבר שהוא נוצר מהחומר שממנו עשויים אנשים ללא חת. קשה להאמין שאדם כל כך צעיר, מחייך באדישות מול כל גלי הביקורת – שדי אם נרמוז שנשמעים לפעמים מהקומות הגבוהות ביותר – מסתבר שאין דבר בציבור החרדי של ימינו שזז בלעדיו.

גם כאן, אנשים מבחוץ ומבפנים התקשו לקבל את העובדה הזאת. ניסו להתחכם, אבל אחרי שמתקבלת ההחלטה בחדר של סבו, הוא לא ייתן לאיש לזוז ממנה. גם אם יאשימו אותו באינטרסים ובבניית צירים עקומים - ומה לא.

כשמסכמים את החורף האחרון, אין אלא להביט בהתפעלות ביכולת העמידה של ר' יעקב בלחץ הכמעט בלתי אפשרי בהתמודדות של יוסי דייטש מול משה ליאון, או של גלבך מול אוחנה. כך זה היה גם בסיוע לרשת הכוללים הגדולה בארץ, שיש כאלו שמנסים להצר את צעדיה ושר התורה החליט להתגייס לעזור לה, כך זה היה גם בבניית הרשימה של יהדות התורה לכנסת, כך היה גם בעניין רבנות בני ברק, וכך זה בכל נושא.

אחד ממקורביו שעמו שוחחנו, הגדיר אותו כ"קר רוח, חסין מביקורת, שיעשה הכל כדי להוציא לפועל את הוראת סבו". בסוף החורף הוא יכול לסמן לעצמו וי ענק. התורה ניצחה. איפה שהגר"ח שם יד, הוא הצליח. בירושלים, בחיפה, בכנסת, ביששכר באוהליך ובעטרת שלמה - איפה לא.

 פרק ו': המפץ החרדי

נקפוץ שנה וחצי קדימה. פסח ה'תשע"ט.

לו היו בוגרי שנת הקמת "דגל התורה" תופסים תנומה כחוני המעגל בשעתו, ומתעוררים בימים אלו, הם היו מתקשים לזהות את הסובב אותם. לא זה הציבור הליטאי שהם עזבו, זה גם לא אותו ציבור חרדי. מה שהיה גורם להם לשפשף עיניים בתימהון זה דווקא העוצמה של הציבור הליטאי, ליתר דיוק של ההנהגה שלו.

לך תספר לבוגר תשמ"ט שמנהיג הציבור הליטאי ייהנה מקונצנזוס כה רחב ומהשפעה כה אדירה. והכל על ידי מילים ספורות של המנהיג, לרוב בראשי תיבות או בכתב יד קדשו. השנה וחצי האחרונות הוכיחו שההנהגה של הגר"ח, בצניעותה, בדיבורה המדויק והמדוד, בפתיחת הדלת לקהלים חדשים - הביאה את הציבור הליטאי לפסגות עליהם הוא לא חלם מעולם.

חברי הכנסת של דגל התורה בהתייעצות. צילום: שוקי לרר

לא צריך להיות תלמיד מובהק של בעל ה'דרך אמונה' בכדי להכיר בשרשרת הניסים האחרונים שפקדו את הציבור הליטאי בכל התחומים. לראשונה מאז קום המדינה, הנציגים הליטאיים מחזיקים בעמדות הכח המשמעותיות ביותר במדינה, באיכות ובכמות, מוסדות התורה הליטאיים בצמיחה אדירה, רשתות הכוללים שעמדו בפני סכנת קריסה - קיבלו זריקת כח אדירה, והכל לאורו של יהודי שכמעט ולא יוצא מחדר לימודו.

הצעד הכי מפתיע ומרגש קרה דווקא בעקבות ההתפלגות בבחירות המוניציפאלית. "אצל רבי חיים אין סתם מחלוקת", מסבירים אנשי ביתו. "מיד אחרי שכולם הבינו את הכח הליטאי, ויודעים להעריך נכונה את עוצמתו – עכשיו הזמן לעשות שלום".

לקראת הבחירות לכנסת, בית הגר"ח התגייס בכל כוחו ומרצו כדי להוביל מהלך של שלום כולל בין כל פלגי היהדות החרדית. בסופו של דבר, נראה שהזמן עוד לא בשל לכך. בדיעבד יצאו למהלך של שלום אמיתי ומרגש עם 'אגודת ישראל'. ההישגים המוניציפאליים, תורגמו לשוויון בלבד, למרות הטענות שנשמעו שיתכן ולציבור הליטאי מגיע אחוזים יתרים. מחיר השלום.

לצד האדמו"ר מגור בכינוס לילה לפני הבחירות. צילום: שוקי לרר

ואז החלה מערכת הבחירות. נזכיר, מערכת הבחירות באה לציבור החרדי לא טוב. זה נפל פתאום, אחרי חורף מעובר וארוך שבתחילתו מערכה מוניציפלית מלאת אמוציות, כל פרשן בגרוש ידע לצפות מראש שזו עומדת להיות המערכת הכי כושלת של יהדות התורה. וזה באמת היה נראה שזה צועד לשם, בצעדי ענק.

שמועות עקשניות על יותר ויותר חרדים שעומדים להצביע לליכוד, לצד הפלג שכבר מזמן לא מצביע שניסה לסחוף לכיוונו חסידויות וקהילות עם רקע קנאי כלשהו. שאננות ואדישות, המילים הכל כך שחוקות בערבי בחירות היו הפעם שיקוף אמיתי לרחוב החרדי. הכל התנהל בעצלתיים עד השבוע האחרון. ואז זה קרה. ובענק.

יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני עלה למעונו של הגר"ח ושטח בפניו את המצב. בסרטון שפורסם ועורר הדים רבים נראה גפני מבקש "הציבור אדיש, מבקשים שהרב ייצא לעורר אותם...". הרב נענה לבקשתו והביע הסכמה לצאת לעצרות המונים ברחבי הארץ.

רבבות בכנס הבחירות בבני ברק. צילום: יהודה חיים, פלאש 90

בתוך ארבעה ימים נערך מסע היסטורי שהדליק את הציבור כולו כמדורת אש. הגר"ח נסע בגילו המופלג לעצרות רבבות בצפון, בדרום, בבני ברק ובירושלים. השיא היה בתמונת האחדות המרגשת שהרעידה לבבות, בה נראו הגר"ח לצד כ"ק מרן האדמו"ר מגור במרכז בימת הכבוד בעצרת הירושלמית.

את התוצאות אין צורך להזכיר. השורה התחתונה היא שבעוד חודש ימים, תנועת דגל התורה תיוצג בכבוד על ידי חמישה חברים בכנסת. זהו שיא היסטורי, כנגד כל הסיכויים והציפיות. כאשר, מי שכלול בתוכו, הוא יצחק פינדרוס, המועמד שהגר"ח הורה להציב בשל היותו צייתן לדעת תורה ללא עוררין.

הח"כ הרביעי של 'דגל' יצחק פינדרוס. צילום: שוקי לרר

וכשמדברים על 'שלום' אצל הגר"ח, לא מתכוונים רק לתמונה משותפת עם גדולי האדמו"רים, אלא לצעד הרבה יותר מרגש, שסיים מחלוקת של שלושים שנה על רבנות העיר בני ברק. כמה דיו ודם נשפכו על המדורה הזאת. חרמות הדדיים, פילוגים בין משפחות שלא מסוגלות לחתן באולמות זהים, וכו' וכו'.

והנה, את מה שאף אחד לא הצליח לעשות בשלושים השנים האחרונות, עשה הגר"ח בכוחו הוא. אחדות ברבנות בני ברק. לאחר פטירת הגרמי"ל לנדא זצ"ל, הכריע רבי חיים כי יש למנות לרבנות העיר שני רבנים, ליטאי וחסידי שיכהנו זה לצד זה במשותף. הנה לנו ה'מופת' הגדול ביותר של רבי חיים.

רבני בני ברק החדשים שמונו בהתייעצות בביתו. צילום: באדיבות המצלם

סביר להניח שהשיא עוד לפנינו. אמנם קשה לצפות, אבל אם שנה אחת סיפקה כל כך הרבה דרמות והישגים, אין צורך לנחש שהעתיד טומן בחובו הרבה יותר.

רק תפילה אחת: ימים על ימי מלך תוסיף.






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. יענקי מריח שהוא הולך לעוף  


    • הצדק איתך 

      אןהד

  2. כל הכתבה הוא להתריס וללחום במרן רשכבה"ג רבי גרשון אדלשטיין שליט"א! אשרינו שזכינו להנהגת רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין  (ל”ת)

    דוד

    • "הרשכבה"ג" שלך מרד בגרי"ש אלישיב ולא ציית לדין תורה 


  3. דבר אחד הם רוצים למחוק מהיסטוריה  

    בושות

    • זה ברור ולא נשכח (ל”ת)


    • מה הקשר??????? (ל”ת)

      אויש

    • מה הקשר??? 

      אויש!

  4. לולא יענקי היה לדגל את ראשות העיר  

    עקיבא

  5. כתבה מרתקת!!!! כנסו  

    מרדכי

  6. אולי זה המופת של רבן של ישראל  

    בני ברקח

  7. ומה לגבי ההפסד בבית שמש!?  

    חנינא

    • וההפסד ברחובות (ל”ת)


    • וההפסד באלעד (ל”ת)


    • וההפסד בפתח תקוה (ל”ת)


    • הפסדים 

      מציאות

  8. כתבה מאד יפה!!!  (ל”ת)

    יוסי

  9. בקיצור, בכתבה זו הוכתר רשכבה"ג חדש: הרה"ג הרה"צ הרב יעקב שליט"א....  (ל”ת)