1. עמוד הבית
  2. מחשבים ואינטרנט
  3. אונליין

חוק הפייסבוק בדרך לאישור - האם זה מה שימנע את הפיגוע הבא?

הצעת החוק של השרים ארדן ושקד תעניק לבתי המשפט את הכוח לחסום תכנים מסיתים מהרשת • עו"ד יהונתן קלינגר: "הבעיה בחוק היא שהוא נועד לכסות את עיניי הציבור הישראלי ולא נועד למנוע פרסום דברים שעלולים לפגוע בביטחון המדינה"
רפאלה גויכמן, themarker, כ"ד כסלו תשע"ז 24/12/2016 18:58

בחדרי חרדים לוגו צילום: רויטרס



הצעת החוק של השרים ארדן ושקד תעניק לבתי המשפט את הכוח לחסום תכנים מסיתים מהרשת. הבעיה בחוק היא שהתוכן לא נעלם לחלוטין והמדינה מקבלת לידיה כוח נוסף לבצע צנזורה על מידע ברשת.

ביום ראשון (25.12) תדון ועדת השרים לענייני חקיקה ב"חוק הפייסבוק", שיזמו שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן. לפי הצעת החוק, בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לחברות אינטרנט כמו פייסבוק, טוויטר או גוגל, להסיר תוכן מסית מהרשת, שמהווה עבירה פלילית ויש בו סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה.

הצו יכול להיות מופנה כלפי מפרסם התוכן, כלפי בעלי האתר או המפעיל שלו - בין אם האתר או הספק מאוחסנים בשרת בישראל ובין אם הם מאוחסנים בשרת מחוץ לישראל. הצעת החוק מאפשרת לבית המשפט להוציא צו גם נגד ספקי מנועי החיפוש שתוצאות החיפוש שלהם מאפשרות גישה לתכנים הבעייתיים. משמעות הצו לגבי מנועי החיפוש כמו גוגל למשל, היא שיהיה עליהם ובאחריותם למנוע גישה לתוכן על ידי הסרת תוצאות החיפוש.

הצעת החוק לא תחייב את פייסבוק לסייע בניטור תכנים מסיתים אלא רק להסיר תוכן מסית שכבר נוטר על ידי המדינה, וזאת לבקשת פרקליטים מפרקליטות המדינה או תובעים מהתביעה המשטרתית, שיוסמכו לכך על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.

"הבעיה בחוק היא שהוא נועד לכסות את עיניי הציבור הישראלי ולא נועד למנוע את התופעה בה אנשים מפרסמים דברים שעלולים לפגוע בביטחון המדינה. זה חוק שמאפשר למשטרה לקבל צו לחסום גישה לאתר מסוים בלי להביא את האדם שפרסם משהו לדין", מסביר עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לדיני מידע והיועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות.

"נגיד אדם כמו ריצ'רד סילברסטין מפרסם דברים על ישראל שיש עליהם צנזורה צבאית בארה"ב ושיכולים לפגוע בביטחון המדינה. אם ישראל תפנה לארה"ב ותבקש לעצור אותו על כך - זה הליך הגיוני. הם פשוט רוצים להודיע לפייסבוק וטוויטר להסיר את הגישה לבלוג של סילברסטין בישראל. למה? כי בית משפט בישראל, שסילברסטין בכלל לא התייצב מולו, נותן הוראה לחסום אותו. עכשיו, זה לא שהם יורידו את הפרסום בבלוג בכל העולם - רק לגושלים מישראל. אבל כל ישראלי עם VPN או פרוקסי כן יוכל לעקוף את החסימה ולראות מה הוא כותב".

על פי הודעה שנמסרה מלשכות השרים ארדן ושקד, גורמי האכיפה ציינו כי ישנו קשר ישיר בין תכנים מסיתים ברשת לבין ריבוי פעולות טרור והרשת מהווה פלטפורמה נוחה להנעת פעילים ולריבוי ארועי טרור של מפגעים בודדים.

בשל החשש לפגיעה בזכות לחופש הביטוי, החוק מציע לקבוע שני תנאים מצטברים שרק אם שניהם יתקיימו בית המשפט יוסמך לתת צו להסרת תוכן. התנאי הראשון הוא שפרסום התוכן מהווה מעשה שהוא עבירה פלילית, והתנאי השני - שהמשך הפרסום מהווה סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה.

שקד אמרה לאחר פרסום ההודעה: "אפקט הפרפר הזה, בו הקלדה של אדם במקום אחד יוצרת סערה של ממש, המביאה אף למעשי הרג במקום אחר, ללא יכולת אכיפה ושליטה, היא בלתי סבירה וחייבת להיפתר. גל הטרור האחרון ראינו כי ישנו קושי משמעותי בחקיקה הקיימת, שכן לגופי האכיפה אין היכולת לדרוש מחברות כדוגמת גוגל ופייסבוק להוריד תוכן אשר עלול להיחשב כמסית".

השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר: "למרות שההסתה מובילה לטרור, עדיין פייסבוק וחברות האינטרנט אינן נענות לכל פניות המשטרה להסיר תכנים מסיתים ולעיתים נדרש זמן רב עד להסרת התוכן המסית. לכן, החוק החדש הכרחי כדי לתת לנו את הכלים לפעול מיידית להסרת תכנים שעלולים לגרום למעשי טרור ורצח".

השר ארדן האשים לא פעם את פייסבוק ואת מנכ"ל החברה מארק צוקרברג באחריות לארועי הטרור שפקדו את ישראל בשנים האחרונות. "היא הפכה למפלצת, חלק מדם הנרצחים על ידיה של פייסבוק", אמר ארדן לפני מספר חודשים בראיון לתוכנית פגוש את העיתונות בערוץ 2. "כל השיח של הדור הצעיר ברשות, כל ההסתה והשקרים, הכל קורה על הפלטפורמה הזאת. אני בעד שאדון צוקרברג יעשה ניטור עצמי. פייסבוק מחבלת ולא משתפת פעולה עם משטרת ישראל ומציבה רף גבוה להסרת תכנים מסיתים. אדון מארק צוקרברג, דמם של הנרצחים על ידיו. אזרחי ישראל צריכים לדרוש לנטר את הפלטפורמה שהוא הקים ומרוויח ממנה מיליארדים", איים בראיון.

ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות מתמודדות בחודש האחרון עם ביקורת על אזלת ידן בהסרת תכנים מסיתים מהרשת. בדו"ח של האיחוד האירופי, שהוזמן על ידי נציבת האיחוד לענייני צדק, ורה יורובה, ופורסם בתחילת החודש, חברות שונות ביניהן מיקרוסופט, פייסבוק, יוטיוב וטוויטר לא מקיימות את הבטחותיהן לאיחוד במלחמה בהסתה ברשת.

במאי השנה פרסמו החברות בשיתוף עם האיחוד האירופי "קוד התנהגות" בו הבטיחו להיאבק בהפצת תוכן מסית, אך הדו"ח הראה כי בפועל לוקח להן הרבה הרבה זמן לתת מענה לתופעה. על פי הדו"ח, למרות שהחברות התחייבו לטיפול מהיר בנושא, החברות בדקו רק 40% מהמקרים תוך 24 שעות ו-80% מהתלונות טופלו כעבור 48 שעות.

מול היוזמה המשותפת יצאו גם מספר לא מועט של מתנגדים שכינו אותה "אורווליאנית" וכי זוהי מתקפה על חופש הביטוי שכן הגדרת המושגים "הסתה לאלימות" ו"ביטויי שנאה" הם מעורפלים ועלולים לכלול כל דבר שנחשב לביטוי מסוג זה כמו ביקורת על פליטים ומהגרים, על מוסלמים או אפילו על האיחוד האירופי עצמו.

בארה"ב מתמודדות אותן חברות מול מספר תביעות המאשימות אותן בהפצת תכני שנאה שגרמו לארועי רצח וטרור דוגמת הטבח במועדון הלילה באורלנדו ביוני השנה בו נרצחו 50 צעירים, רובם מקהילת הלהט"ב. בכתב התביעה מאשימים מספר בני משפחות של הקורבנות את טוויטר, פייסבוק וגוגל כי סיפקו "קרקע פוריה" לארגונים כמו דאעש להפצת דברי שטנה וגיוס פעילים. התביעה מציינת כי האפשרות לחסום עמודים ומשתמשים שזוהו כפעילי טרור קיימת - אך אותן חברות לא עשו דבר על מנת למנוע מהם להפיץ את דבריהם.

תביעה נוספת, בסך מיליארד דולר, של בני משפחות של אזרחים אמריקנים שנרצחו בפיגועים בישראל ובגדה המערבית, מאשימה את פייסבוק בכך שאפשרה לארגון חמאס לתכנן את פיגועי הטרור ברשת החברתית.

בארה"ב עצמה לא קיים חוק שדן באופן ישיר על טיפול בתוכן מסית בזכות סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת המגן על חברות הטכנולוגיה מפני תביעות בגין תכנים לא ראויים שעולים באתריהם. סמכות זו שמורה כיום רק לתובעים פדרליים. הסעיף מעניק חסינות לכל אותם אתרי תוכן, מסיר מהם את האחריות לתכנים שעוברים בהם ומאפשר בכך חופש ביטוי ברחבי הרשת. ב-2013 ניסו מספר פרקליטי מדינה לשנות את החוק, אך הצעתם נפלה.

"מה שהחוק בא לעשות ובצדק זה לשים את האחריות בידיהם של אתרי תוכן ואני חושב שפייסבוק וגוגל צריכים לקחת אחריות על מה שקורה בפלטפורמה שלהם", אומר עו"ד גיא אופיר, מומחה לדיני אינטרנט. "זה כמו שבחורה תלך לבר ותוטרד שם על ידי גבר - האחריות על כך היא גם על בעל המקום. אני חושב שהחוק הזה ריאלי והסכנה שיסתמו לאנשים את הפה היא נמוכה. פייסבוק וגוגל פשוט השתינו מהמקפצה ולא אפשרו לציבור ליצור איתם קשר ולפנות אליהם בנושא של ביריונות רשת והטרדות מיניות. בהעדר חקיקה גוגל ופייסבוק משתוללות פה. פייסבוק התנהגו כמו ארגון פשע שמתחמק מיצירת קשר, שיחקו משחקים של התחמקות ובהעדר רגולציה פנימית הן עשו מה שבא להן. עכשיו שגם תאגידים אחרים יראו את זה ויבינו שאם יתנהגו כך, הם יקבלו בתמורה חוק דרקוני".

טורקיה חסמה אתמול את הגישה לפייסבוק בגלל רצח שני החיילים על ידי ארגון הטרור דאעש, גם רוסיה נוקטת במהלכים כאלו מדי פעם - אבל במדינות דמוקרטיות אין תקדים לכך. יש דרך לעמוד מול פייסבוק וגוגל והשאלה שצריכה להישאל היא למה מדינת ישראל רוצה חוק שייתן לה כוחות כל כך נרחבים להעלים מהציבור בישראל כאלה כמויות של ידע?

"זה לא שגוגל לא זמינה - למשל אחרי שהגשתי תביעה נגדה להחזיר את האתר של "באים לבנקאים" הוא חזר לאוויר. הממשלה לא מחפשת לעזור לאזרח הקטן, מי שיקבל עזרה הם אותם גופים חזקים שברק כהן משתף עליהם סרטון והם שולחים הודעה לגוגל שיורידו את הסרטון מיוטיוב", מציין קלינגר.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.