1. עמוד הבית
  2. משפט ופלילים
  3. משפט

המשטרה תפצה יהודים שהרחיקה מהר הבית שלא כחוק

צעירים יהודים שבג"ץ קבע שהורחקו מהר הבית שלא כדין, יפוצו על ידי המשטרה באלפי ש"ח • פרקליטם מארגון חוננו: "אפשר להילחם כנגד המערכת ולנצח. סיימנו את המאבק בהצלחה במישור המנהלי בבג"ץ, וכעת הצלחה במישור הפרטי עם הפיצויים"

אלי שלזינגר, י"א אייר תשע"ט 16/05/2019 16:42
תגיות:

יונתן זינדל פלאש 90 יונתן זינדל פלאש 90

בית משפט השלום בירושלים פסק כי על המשטרה לפצות שני צעירים אשר הורחקו מהר הבית לפני כשלוש שנים, בהליך שהתגלה בעתירה לבג"ץ כלא חוקי. הצעירים הגישו תביעה כנגד משטרת ישראל על ההרחקה הלא חוקית שעברו, זאת לאחר שבג"ץ פסק כי אכן היה מדובר בהליך לא חוקי.

בהחלטתה התייחסה השופטת מרים קסלסי להחלטת בג"ץ כי המדינה צריכה לשאת בהוצאות העתירה, ולמרות שלדבריה היה מדובר ב'אמרת אגב' של שופט בג"ץ, הרי שהיא לא מאבדת מחשיבותה וניתן להשליך ממנה על מתן פיצויים למורחקים עצמם.

"גם אם מבחינה פורמאלית דווקנית מסווגים דברי בג"ץ כ'אמרת אגב', היה מצופה מהמדינה שמבקשת בהליך שלפניי שאאמץ קביעות של רשמי בית משפט שלום בתביעות דומות, לא לטעון זאת. אמרת אגב של שופט בית המשפט העליון שנמנע ממנו האפשרות לרשום אמרתו במסגרת מתן פסק דין.. אינה מאבדת מחשיבותה, בדומה לאמרות בית המשפט העליון בבקשות רשות ערעור שהוא מוצא לנכון לדחות בהיותם 'גלגול שלישי'".

עוד הוסיפה השופטת כי "משום שבג"ץ כבר אמר דברו, ולמען הסר ספק, אכריע ואומר כי מן הראיות שהוצגו בפניי עולה כי המשטרה הפרה את הנוהל שלה עצמה.. בכך שמנעה בפועל את עליית החשודים להר הבית למשך תקופה העולה על 14 ימים. המשטרה לא פעלה לפי הנוהל.. הרחקה לתקופה ארוכה בוצעה דה פקטו מבלי שהחשודים הובאו בפני שופט מעצרים. המשטרה נטלה חירות לעצמה להרחיק חשודים מהר הבית לתקופה בלתי מוגבלת, ללא זכות טיעון, סמכות שאינה מוקנית אפילו לבית המשפט".

השופטת נימקה את החלטה "הפרת הנוהל המשטרתי מהווה הפרת הוראה חקוקה, מעבר לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולכן ככל שנגרם נזק למי מהתובעים, לרבות נזק לא ממוני, בשל אי עלייתו להר הבית במשך חודשיים, הרי שזכאי הוא לפיצוי".

כאמור, פסקה השופטת קסלסי פיצויים על סך אלפי שקלים לשני צעירים יהודים שהורחקו באותו הליך לא חוקי, ובסיכום החלטתה כתבה "אף שמדובר בסכום פיצוי זניח.. נמצא דופי בהתנהלות המשטרה, והוכח כי לא מדובר באירוע חד פעמי, כי אם בהתנהלות קבועה שחרגה ממסגרת החוק".

העתירה לבג"ץ לגבי אותו הליך לא חוקי בו השתמשה המשטרה להרחקת עולי הר הבית הוגשה על ידי עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו לפני כשלוש שנים, בה טענו העותרים כי הפרקטיקה בה נוהגת המשטרה כנגד מבקר בהר הבית שהפר את הסדר הציבורי אינה חוקית.

הפרקטיקה המדוברת כללה שלילת זכותו של המבקר לעלות להר או התנייתה בתנאים. קודם לכן מזומן אותו אדם לשימוע, למרות ששימוע זה לא מנוהל כדין, מבלי למסור חומר או מידע לגבי נושא השימוע. גם לאחריו לא ניתן פרוטוקול ולא נשלחת החלטה כתובה ומנומקת. במסגרת השימוע הנ"ל מוצע לאותו אדם לחתום על התחייבות, ואם אינו מסכים נמסר לו בעל פה כי אינו יכול לשוב ולעלות להר הבית.

כאמור, בג"ץ קיבל את העתירה ובהחלטה נכתב כי "קשה להימנע מן החשש שנוח היה לגומרים במשטרה עם מניעת העלייה להר הבית דה פקטו. העתירה הביאה לתיקון מצב דברים זה".

יצויין כי העליה למתחם הר הבית בזמננו נאסרה על ידי רובם המכריע של גדולי ישראל, אשר ציינו בין היתר את החשש הכבד מאיסור כרת שכרוך בהגעה למקום הקדוש.

עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו המייצג את שני הצעירים מסר "לאחר יותר מארבע שנים של מאבק משפטי מתיש נגד המשטרה, נגד פרקליטות המחוז ומחלקת הבג"צים של הפרקליטות, שדרה שלטונית רחבה שהסתירה כאחת את הנוהל אשר בניגוד אליו היא פעלה כנגד עשרות אם לא מאות אנשים, ולאחר שנחשף הנוהל התכחשה לחלותו על הנסיבות, סיימנו את המאבק בהצלחה במישור המנהלי בבג"ץ, וכעת הצלחה במישור המשפטי הפרטי עם פסיקת הפיצויים של בית משפט שלום.

אפשר להילחם נגד המערכת ולנצח, אבל הלקח הברור הוא כי לפחות במקרה זה היתה מערכת שמירת החוק עסוקה בהגנה על עצמה, ולא בהגנה על החוק ועל אושיות היסוד של זכויות האזרח, אותן היא דרסה ברגל הגסה של מנגנון אדיר שהחל באחרון השוטרים דרך היועמ"שים של המשטרה, הפיקוד של הר הבית, פרקליטות מחוז ירושלים ופרקליטות הבג"צים. כולם כאחד פעלו בין אם לקדם אינטרסים שיטוריים תוך כדי פגיעה שלא כדין בזכויות האזרח, ובין אם לגונן על פגיעות אלו, בין אם בהסתרה של הנהלים, בין אם בהתכחשות מקוממת לחלותם על הנסיבות- התנהלות שכעת קרסה סופית למרבה השמחה".






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.