1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. אנ"ש

פסק הלכה: חולים הנזקקים ישתמשו בחשמל בשבת

הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין והגאון הגדול רבי משה שאול קליין נשאלו על שימוש בפיתוח רפואי מהפכני שמאריך את חייהם של חולי  גליובלסטומה, ומצריך התעסקות רציפה עם חשמל בשבת • בנוסף השיבו הרבנים למספר שאלות שמעורר המכשיר ונוגעות להנחת תפילין, גזיזת פאות ונושאים נוספים • לשו"ת המלא

Print בחדרי חרדים , כ"ח כסלו תשע"ט 06/12/2018 15:51

הרב זילברשטיין בוחן את המכשיר המהפכני הרב זילברשטיין בוחן את המכשיר המהפכני צילום: ישראל גינזברג

יום חמישי אחה"צ, כולל 'בית דוד' בחולון. עשרות האברכים השוקדים על תלמודם אינם מבחינים במשלחת המיוחדת שנכנס להיכל בית המדרש במטרה לקבל עיצה וברכה מראש הכולל, הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א.

את המשלחת הובילו ד"ר אילון קירסון, המנהל המדעי של חברת 'נובוקיור' ונועם זרדז, המנהל הטכני של החברה. מה שעמד על סדר יומם זו ההתייחסות ההלכתית למוצר הדגל של החברה, Optune, המכונה "קסדה רפואית". מדובר בפיתוח ייחודי ומבוסס חשמל, אשר מאריך באופן משמעותי את חייהם של חולי גליובלסטומה – זן אלים וקטלני במיוחד של סרטן המוח. (פירוט והרחבה על הפיתוח והמחלה – בהמשך הכתבה).

בכירי החברה סיפרו לרב כי חלק מהחולים מעדיפים להימנע משימוש במכשיר בשבת, משום שהם חוששים לחילול שבת שלא לצורך. הרב, ששמע מהם כי שימוש רציף במכשיר יש בו כדי להאריך חיים בסבירות גבוהה, פסק באופן חד משמעי: מותר לעשות בו שימוש בשבת ללא כל חשש.

באשר לחלק הנייד של המכשיר (המצבר/בטריה שמפעילים את הקסדה) פסק הרב כי בארץ ישראל לא קיימת בעיה לצאת איתו לרשות הרבים.

לענין הנחת תפילין של ראש על "הקסדה הרפואית" הכריע הרב כי באם הדבר מתאפשר כדאי להניח גם תפילין של ראש, אך מחמת ספק חציצה יש לברך על תפילין של יד בלבד – גם לאשכנזים.

לאחר הדיון ההלכתי – אליו הצטרפו גם כמה מבני החבורה - הציגו בכירי החברה לרב את הפיתוח, העניקו הסבר קצר והדגימו כיצד הוא עובד באופן מוחשי.

הרב נפרד מבכירי החברה בלבביות ובירך אותם שימשיכו ויצליחו בעבודת הקודש אותה הם עושים.

מחולון המשיכו בכירי החברה לבני ברק, שם עלו לבית ההוראה של דומ"צ ורב שכונת 'אור החיים', הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א.

בכירי החברה הציגו בפני הרב קליין את הפיתוח הרפואי שלהם והציגו בפניו מספר שאלות הלכתיות שהוא מעורר. הרב הפתיע את בכירי החברה וסיפר להם כי חולה שמשתמש בפיתוח הנ"ל נועץ בו לענין שבת. "פסקתי לו שהוא יכול להשתמש בזה ללא צד איסור כלל".

בהמשך נשאל הרב לגבי החלפת הסוללות במכשיר ע"י גוי והכריע כי יש להימנע מכך. "אם נחייב את החולים להיעזר בגוי לצורך החלפת הסוללות (תהליך שנדרש מידי מספר שעות) קיים חשש שהם יוותרו על הטיפול, לכן יש להתיר להשתמש במכשיר ולבצע את כל הפעולות הנדרשות באופן גורף", הסביר הרב.

שאלה נוספת שעלתה היא הגילוח במקום הפאות. הרב פסק כי ככל שהדבר אפשרי יש לעשות מאמץ "להלביש" את הקסדה בלי פגיעה בפאות, אך אם הדבר יוצר סיבוך כלשהו או אפילו חשש סיבוך כלשהו – אפשר לגלח את כל הראש ללא כל חשש.

לאחר הדיון ההלכתי הציגו בכירי החברה לרב את הפיתוח, העניקו הסבר קצר והדגימו כיצד הוא עובד באופן מוחשי. הרב התענין אצל בכירי החברה על התוכניות העתידיות באשר לשיפור הפיתוח וסיים בברכה שיזכו להמשיך להציל ולהאריך חיים ככל הניתן.

 Optune – הפיתוח המהפכני שמאריך חיי חולים

Novocure, חברה ישראלית, פיתחה מוצר פורץ דרך, שמתמודד בדרך חדשנית עם סרטן המוח – אחד הזנים האלימים, הקטלניים והמבהילים ביותר של המחלה – החל מהשלב שאחרי ההקרנות וטיפולי הכימותרפיה הראשוניים.

המוצר מכונה בשם Optune, והוא מוצמד לעור הקרקפת של החולים שמסתובבים איתו ביום יום, כשהפעולה שלו היא ייצור שדות חשמליים שמשבשים את חלוקת תאי הגידול במוח  מה שמיוחד בשדות הללו זה שהם לא מפריעים לפעילות החשמלית המתקיימת במוח ולא מזיקים לרקמות התקינות בו.

חשוב לציין כי בכל הקשור לטיפול בסרטן המוח מסוג גליובלסטומה , ההקרנות וטיפולי הכימותרפיה שהוכחו כ"יעילים" מצליחים להאריך חיים בשיעור של לא יותר מחודשים ספורים. הפיתוח החדש, לעומת זאת, הצליח עד כה להביא להארכת חיים של עד 5 (!) שנים, התפתחות משמעותית ביותר במלחמה על חיי החולים במחלה.

ד"ר רחל גרוסמן, סגנית מנהל המערך הנוירוכירורגי בבית החולים איכילוב, הרחיבה בראיון ל'ידיעות אחרונות' על המחלה איתה מנסה הפיתוח החדשני להתמודד. "גליובלסטומה הוא הגידול הכי ממאיר במוח, גידול ראשוני של תאי הגליה. עד כה יכולתנו כרופאים להאריך את חייהם של אלה שהגידול מתגלה אצלם הייתה מוגבלת מאוד. הטיפול המקובל הוא ניתוח לכריתה מקסימלית ובטוחה ככל האפשר של הגידול, תוך שמירה על תפקודו התקין מבחינה נוירולוגית של המטופל. אחרי החלמה של כחודש מגיעים טיפולי קרינה לאזור המנותח בשילוב של כימותרפיה בכדורים. הפרוטוקול הטיפולי הזה נמשך שישה שבועות, ואחריו ממשיכים עם הכימותרפיה בחמשת הימים הראשונים בכל חודש.

מגוון הטיפולים הכימיים בהקשר הזה מצומצם שכן רוב התרופות הכימותרפיות לא חודרות את מחסום הדם־מוח, שמגן ומפריד את המוח מהגוף, לטוב ולרע. כך המוח שומר על עצמו מפני זיהומים, וזה יתרון כמובן, אבל מנגד, מעטות התרופות שמגיעות אליו בריכוז שעשוי להועיל לטיפול נגד הגידול. לצערנו, הסרטן הזה נוטה לחזור ברוב המקרים. גם השונות הגנטית שלו גבוהה משל רוב הגידולים האחרים בגוף, כך שגם אם ניתן תרופה שתתקוף שינוי גנטי כלשהו, תיווצר במהירות עמידות של הגידול נגד הטיפול".

ד"ר אילון קירסון, המנהל המדעי ואחראי מחקר ופיתוח בנובוקיור פירט בראיון ל'ידיעות אחרונות' על הפיתוח שבו אנו עוסקים: "הטכנולוגיה, שאותה הגה פרופ' יורם פלטי, מייצרת שדות חשמליים שמפריעים לתאים הסרטניים להשלים את תהליך החלוקה שלהם, מה שגורם להם להפסיק לצמוח. עם זאת, הם לא מפריעים לפעילות החשמלית המתקיימת במוח ולא מזיקים לרקמות התקינות בו.

המעקב הרציף והמחקרים מעלים שהשימוש בה הקפיץ מ־30 ל־45 אחוז את מספר החולים שחיים שנתיים לאחר תחילת הטיפול במחלתם, והיום כבר ברור לנו שיש חולים שיחיו גם חמש שנים מרגע האבחנה. למעשה, הטכנולוגיה הזאת שינתה את המהלך הטבעי של הגליובלסטומה והביאה למצב שלא כל החולים בה מתים ממנה".

לדבריו, "ברגע שהצלחנו להפריע לתאים הסרטניים להשלים את תהליך החלוקה שלהם, מה שגורם לגידול להפסיק לצמוח, הפכה המחלה לכזאת שאפשר להילחם בה. בזמן חלוקת התאים יש שלב שבו הדי־אן־אי משתכפל. כל כרומוזום נעמד ליד 'אחיו' בשורה, התא מקבל צורה של שעון חול ואז שני החלקים מתנתקים זה מזה. השדות החשמליים לא מאפשרים לזה לקרות מכיוון שהמולקולות מסתובבות לכיוון השדה, המושרה חיצונית. כיבוי המכשיר, המופעל על ידי בטריות, מבטל מיד את קיום השדה החשמלי, ולכן הטיפול חייב להיות רציף".

יצוין כי  השימוש בטכנולוגיה אושר על רשויות הבריאות בארה"ב, באירופה וגם בארץ. לפי שעה היא אינה בסל התרופות, אך חלק מהביטוחים הפרטיים מעניקים אותה למבוטחיהם.

לדברי ד"ר גרוסמן, "הטיפול הזה מאפשר איכות חיים טובה בנוכחות מחלה מאוד קשה, וללא פגיעה נוירולוגית נוספת, שכן האתר היחיד במוח שבו יש תאים שמתחלקים – הוא הגידול. המחקר הראשון הראה שככל שהשימוש היה ממושך יותר מבחינת מספר השעות היומיות, כך החולים חיו יותר זמן.

יש להניח שניתן לשפר פרמטרים רבים בפרוטוקול, לאתר תת־אוכלוסיות שיגיבו יותר טוב, לשלב את הטכנולוגיה עם טיפולים נוספים שיביאו לתגובות טובות, למקסם את עיתוי התחלת הטיפול. לא במקרה התוכניות ארוכות הטווח הן לבחון את הטכנולוגיה מול סוגי סרטן אחרים".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.